ניטור אשלים

נחל אשלים הוא חלק ממסדרון אקולוגי חשוב בין הנגב למדבר יהודה ומצוי בתחומי שמורת טבע. בנחל מגוון גבוה של מיני חי וצומח והוא אתר טיולים פופולרי.

ב-30 ביוני 2017 זוהם הנחל בעקבות קריסת דופן בריכת העשרה של מפעלי רותם אמפרט מקבוצת כי"ל. חומצה חזקה אשר הכילה ריכוזים גבוהים של זרחן, גופרית, פלואור, נתרן, מתכות כבדות וחומרים נוספים זרמה לערוץ בנפח של 200,000-100,000 קוב. כתוצאה מהאירוע נגרם נזק ראשוני לנחל, שכלל פגיעה ישירה בצמחים ובעלי חיים אשר נחשפו לזיהום. נתיב הזרימה זוהם לכל אורכו, משקעי זיהום נוטרו בגבים, בעומק הקרקע ובגדות הערוץ.

תכנית הניטור

בעקבות הזיהום החליטה רשות הטבע והגנים להקים תכנית ניטור בנחל וסביבותיו. התכנית מנוהלת ומרוכזת על ידי המארג ומשתתפות בה 15 קבוצות מחקר המתמחות בתחומי ניטור שונים. התכנית נפרשת על פני חמש שנים ומטרתה לאפיין את הרכב ופיזור הזיהום במערכת האקולוגית בנחל ולעקוב אחר השפעות הזיהום על המערכת לאורך זמן. במסגרת התכנית מנוטרים התחומים הבאים: הידרוגיאוכימיה, גיאומורפולוגיה, חסרי חוליות בגבים, קרומי קרקע ביולוגיים, חיידקי קרקע, צומח, בנק הזרעים, פרוקי-רגליים קרקעיים, עכבישנים, מכרסמים, עופות, וכן תהליכי הצטברות של מזהמים ברקמות אורגניזמים ובמארג המזון.

לאורך נחל אשלים ישנם  בתי גידול שונים, ולכן חולק הנחל למספר יחידות אקולוגיות: חול, סלע-חול (אבניות באחוז גבוה יותר מבית הגידול החולי), מעוק רדוד, מעוק עמוק, אלוביום, תעלת הסטהומאגר אשלים. עבור כל אחת מהיחידות האקולוגיות בנחל נבחרו מספר חלקות ביקורת בנחלים סמוכים.

בנחל אשלים הוקמו שתי תחנות הידרומטריות, במעלה הנחל ובמוצא המעוק, המודדות נתוני זרימה וכן דוגמות את מי השטפון עבור אנליזות גיאומורפולוגיות וכימיות. מדידות התחנות מראות כי באופן חריג לתדירות השטפונות הממוצעת בנחל – שטפון אחת לשלוש שנים – הנחל חווה שישה אירועי זרימה מאז הזיהום.

תוצאות ראשוניות

  • ערוץ נחל אשלים נמצא מזוהם בזרחן, גפרית, פלואור ונתרן עד לעומק של עשרות ס"מ.
  • צפיפות הצומח ועושר מיני הצמחים בנחל אשלים נמוכים בהשוואה להחלי הביקורת, וישנה נוכחות גבוהה של הצמח הטפיל מהסוג כשות.
  • בערוץ נחל אשלים נמצאה פגיעה משמעותית בכושר הנביטה בהשוואה לערוצי הביקורת.
  • רמת החומציות בגבי המים היתה גבוהה במיוחד לאחר הזיהום ואחרי מספר שטפונות ירדה לרמות חומציות תקינות. בתחילה לא הצליחו חסרי חוליות להתפתח בגבים, אך לאחר ירידת רמת החומציות אוכלסו הגבים בחרקים מעופפים. עם זאת, רוב מיני הסרטנים הירודים, הבוקעים מביצי קיימא ומקורם בגבים עצמם, נמצאים רק בנחלי הביקורת ולא בנחל אשלים.
  • חברת פרוקי-הרגליים שוכני הקרקע באשלים שונה מזו של נחלי הביקורת. בפרט נמצא כי אוכלי זרעים נעדרים מהיחידה החולית ומזיקי צמחים נפוצים במיוחד ביחידה האלוביאלית.
  • שפעת העכבישנים באשלים נמוכה, בייחוד בחלקו המרכזי של חתך הרוחב בערוץ.

התוצאות הראשונות מרמזות כי על אף אירועי השטפון שפקדו את הנחל מאז התרחש הזיהום, קיימת פגיעה מקיפה במערכת האקולוגית של נחל אשלים. פגיעה זו ניכרת בנוכחות ריכוזים גבוהים של מזהמים בקרקע, וכן בפגיעה ברמות טרופיות שונות במערכת האקולוגית: יצרנים, צרכנים וטורפים.

ריבוי הטפילים והמזיקים בנחל אשלים מעיד, ככל הנראה, על צומח במצב עקה. היחידה החולית, הקרובה ביותר למקור הזיהום מבין בתי הגידול ואשר חוותה את עוצמת הזרימה החריגה ביותר, הושפעה באופן הקשה ביותר, וייתכן שקצב השיקום שלה גם יהיה האיטי ביותר בשל תהליכי שטיפה איטיים הנובעים מאגן ניקוז קטן באיזור המעלי של הנחל.

הבנה טובה יותר של התהליכים המתרחשים בנחל כתוצאה מהזיהום תאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי פעולות השיקום הנדרשות.