על ההתאמה לישראל

על מנת להתאים את מדד בריאות הים העולמי לים התיכון בישראל, נעשו מספר שינויים במדד:

* תעשיית ההתפלה שולבה במטרה "מוצרי טבע".
*הוסרה המטרה "אחסון פחמן", מאחר שאין בים התיכון בישראל אחסון פחמן משמעותי במערכות אקולוגיות. אחסון פחמן נעשה על ידי מערכות טבעיות – עשב ים, מנגרובים וביצות של גאות ושפל. 
*נקודות ייחוס ושיטות חישוב חדשות פותחו עבור המטרות מוצרי טבע, מים נקיים ותיירות ונופש, ועבור תתי המטרות חקלאות ימית (באספקת מזון), בתי גידול (במגוון ביולוגי) ומקומות ייחודיים (במורשת המקום). נעשה שימוש במידע מפורט ועדכני יותר בחישובי המטרות, וכן שולבו שכבות מידע חדשות בחלק מהמטרות.
* הלחצים עודכנו לשקף את המצב בישראל ככל שהיה ניתן.

שינויים בשיטות החישוב בהתאמה לישראל
בעקבות הבדלים במידע הזמין בישראל ביחס למאגרי הנתונים בהם נעשה שימוש במודל העולמי, פותחו שיטות חישוב חדשות ונקודות ייחוס חדשות נקבעו. למשל, עבור מספר מטרות נקבעו יעדים רשמיים של משרדי ממשלה שונים (תיירות, חקלאות, בריאות, הגנת סביבה).

תת המטרה של הספקת מזון: חקלאות ימית 
תת מטרה זו מתייחסת להספקת מזון מגידולים חקלאיים ימיים ולאורך החוף בשיטות שניתן לקיים אותן לאורך זמן.
 תפוקת החקלאות הימית המתקבלים בשיטות בנות קיימא.
כיצד חושב המצב? בהתאם לעד כמה התהליך הוא בר קיימא: בחינת התנובה ביחס ליעד ולקיימות של תהליך הגידול (מקור הדגיגים, צורת גידולם, מה מקור המזון שהם אוכלים).
יעד: גידול מקיים של מעל 8000 טון דגים בים על פי היעדים לשנת 2020 של ענף הדיג והמדגה במשרד החקלאות. היעד החדש מתייחס לשיקולים של גישה לחוף ולתשתיות ולדרישה הכלכלית. 

אפשרויות דיג עממי 
הבטחת האפשרות של קהילות מקומיות לדוג בשיטות מסורתיות. הגורם המגביל את הזדמנויות הדיג העממי בישראל הוא שפיעות הדגים.
כיצד חושב המצב? אפשרויות דיג עממי מוערך על סמך בחינה של קיימות אוכלוסיות הדגים החופיים כפי שמתבטא בשלל לאורך השנים, על פי קטגוריות: מתפתח, מנוצל במלואו, מנוצל יתר על המידה, התמוטט או נבנה מחדש. קטגוריות אלה מבוססות על מודלים שבשימוש FAO ומחושבים על סמך אלגורתמים שפותחו בפרויקט Sea Around Us Project הבוחנים את השלל עבור כל מין ביחס לשיא השלל ההיסטורי וביחס למגמה.
יעד: שלל דגה מרבי ובר קיימה. 
תיירות ובילוי 
מטרה זו בוחנת את מספק המבקרים בשמורות ובגנים הלאומיים החופיים, תפוסות בתי המלון והקיימות של התיירות באזורי החוף
כיצד חושב המצב? מטרת התיירות מניחה שמספר המבקרים בשמורות ובמלונות בערי החוף הוא מדד לפעילות התיירות והבילוי החופיים. הנחה נוספת בבסיס החישובים היא שמספר המבקרים בשמורות ובגנים יותר מושפע מבריאות המערכת הימית מאשר מס' התיירים במלונות ערי החוף. לכן, המצב הנוכחי של התיירות מחושב על סמך ממוצע משוקלל של מצב התיירות באתרים ובמלונות, כאשר ניתן משקל כפול למצב התיירים באתרים החופיים.
תיירות בערי החוף
החישוב נעשה על ידי השוואה של מספר החדרים, ותפוסתם ביחס ליעדים ולקיימות התיירות בישראל.
יעד: פיתוח ליעדי התיירות המקומיים לשנת 2020 ולתפוסה מקסימאלית של בתי המלון בערי החוף (נתניה, הרצלייה, בת ים, תל אביב). 
תיירות בשמורות וגנים לאומיים חופיים
השוואת מספר המבקרים ביחס למספר הביקורים המרבי בכל אתר.
יעד: מספר מבקרים מירבי בכל אחד מהאתרים: אכזיב, דור-הבונים, קיסריה, בית ינאי, אפולוניה ואשקלון. חוף פלמחים לא נכלל בהערכה זו, כיוון שסדרת הזמן של הנתונים אינה ארוכה דיה. 
מוצרי טבע 
צריכת משאבי ים (שאינם מזון) באופן בר קיימה
בישראל האיסוף והסחר במוצרי טבע, כגון דגי אקווריום ואלמוגים אסור על פי חוק. אך בישראל אנו נסמכים יותר ויותר על מים שמקורם מי ים מותפלים. יותר ממחצית ממי השתייה בישראל הינם מים מותפלים.    
כיצד חושב המצב? מידת הצריכה והקיימות של תהליך הפקתם של מים מותפלים. מחקרים שונים בעולם מראים כי קיימת השפעה של התמלחות (רכז המלחים הנפלט בתהליך ההתפלה) על מערכות אקולוגיות בסביבת צינור המוצא. מידת ההשפעה והיקפה משתנה מאתר לאתר כתלות בסביבה המקבלת ובמשטר הזרמים באזור. לצורך הערכת הקיימות פותח מדד הבוחן את מיקום התמלחות שמקורן בהתפלה ביחס לבתי גידול ולמידת רגישות בתי הגידול, בהתבסס על נתוני ניטור. 
יעד: הפקת 750 מיליון מטר קוב מים מותפלים באופן בר קיימא עד לשנת 2020.

שמירה על מורשת המקום 
המאפיינים התרבותיים, הרוחניים והאסתטיים שבני אדם מוקירים באזור נתון. מטרה זו מהווה מדד למצב של מיני דגל ושיעור החופים הנשמרים לדורות ומצביעה על יתרונות לא מוחשיים מסוימים של הים.
נחלק לשתי מטרות משנה: שימור מינים איקוניים

שימור מינים איקוניים

מינים איקוניים ימיים הופכים לסמלים של הים ושל אזורי חוף מסוימים. לרוב מינים אלה הם גדולים יחסית, וכריזמטיים בעיני התרבות המערבית. 
כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים שהם בעלי ערך רגשי ותרבותי, מוערכת על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN)  על מנת לתת דגש למינים ששרידותם בסכנה ולקדם את הגנתם. במטרה זו עודכנה רשימת המינים לכלול את המינים הרלוונטיים לים התיכון הישראלי, והיא כוללת יונקים ימיים, צבי ים, כרישים, בטאים, כפן גושמני ומיני דקרים.
יעד: שלא יהיה חשש להכחדתם של כל המינים הימיים הרלוונטיים בישראל: יונקים ימיים, צבי ים, כרישים, בטאים, כפן גושמני ודקרים (Least Concern", IUCN"). 

שימור מקומות מיוחדים
מטרת המשנה 'שימור מקומות מיוחדים' מתמקדת במקומות גיאוגרפיים בעלי חשיבות מסיבות אסתטיות, רוחניות, תרבותיות, בילוי ונופש או מסיבות קיומיות.
הבנייה בטווח 100 מ' מקו החוף נאסרה בישראל החל משנת 2004. קבלת מידע מ'אדם טבע ודין' על מאבקים נגד תכניות פיתוח שאושרו לפני שנת 2004 אפשרה הוספה של שכבת מידע איכותני חדשה "חופים בעלי עניין ציבורי" למטרה 'שימור מקומות מיוחדים'.   שכבה זו משקפת חופים שחשובים לציבור והיא נוספת לשכבות של שמורות חופיות וימיות ושל אתרים ארכיאולוגיים.
חישוב הציונים של מטרת משנה זו מבוסס על שתי הנחות: ששטח מוכרז כשמורה או אתר עתיקות נשמר למורשת וכן שחופים המצויים במאבקים ציבוריים למניעת פיתוחם הם ייחודיים וראויים להישמר למורשת. שימור של שלושה סוגים אלה של אתרים יאפשרו השגת המטרה של שימור מקומות ייחודיים.
כיצד חושב המצב? בחינה של מידת ההגנה על מקומות בעלי ערך תרבותי, רגשי ואסתטי: מספר השמורות המוכרזות ביחס למוצעות, מידת החשיפה של אתרים ארכיאולוגיים לפגיעת ספינות מכמורת ומידת ההצלחה במאבקים סביבתיים. 
יעדים: הכרזה על 10% מהמים הטריטוריאליים של ישראל כשטחים ימיים מוגנים על פי חוק עד 2020, בהתאם להתחייבות ישראל באמנת ההגנה על המגוון הביולוגי (CBD). בנוסף, הגנה על האתרים הארכיאולוגיים הימיים והחופיים בישראל מרגע גילויים מפני פעילות גריפה והסרת איומי בנייה ופיתוח בחופים עליהם יש מאבקים ציבוריים.

מים נקיים 
כיצד חושב המצב? מידת ניקיון החוף כתלות בזיהומו על ידי פסולת ומידת ניקיון מי הים כתלות בריכוזי חומרי הזנה (נוטריאנטים), גורמי תחלואה ומתכות כבדות. היעדים השתנו לאור המידע הקיים בישראל:
יעדים:
•    אשפה: חופים נקיים מאשפה לפחות 70% מהזמן (מדד 'חוף נקי' של המשרד להגנת הסביבה1.
•    חומרים מזינים (nutrients): חנקה מתחת לערך הסף (0.6 מיקרו מולר).
•    סמנים למיקרואורגניזמים מחוללי מחלות: פחות מ-100 אנטרוקוקים למאה מ"ל 2. 
•    מתכות כבדות בגופם של דגי מאכל חופיים: מתחת לסף הקווים המנחים לריכוז מרבי של מתכות כבדות (Pb, Cd, Hg, (As בדגי מאכל 3.

הגנה חופית- החוף החולי 
מידת ההגנה שמקבל עורף החוף על ידי בתי גידול טבעיים של דיונות החוף מפני סערות והצפות. בחוף הים תיכוני של ישראל קיימות שתי מערכות אקולוגיות המספקות הגנה חופית: החוף החולי וסלעי החוף (אין אנו כוללים הגנה של מבנים מלאכותיים בהערכה של מטרה זו). 
חופים חוליים רחבים מספקים הגנה חופית לעורף החוף. בתי הגידול הסלעיים מהווים שוברי גלים טבעיים. אין מידע זמין על בריאות בתי הגידול הסלעיים, ולכן הם לא נכלל בהערכה. 
יעד:  שחזור של החוף החולי לשטח כפי שהיה בשנת 1970, שש שנים לאחר שחוק הכרייה נכנס לתוקף, ולפני מרבית הבנייה בקו החוף. יעד זה נבחר כיוון שקיים תיעוד טוב של החופים משנה זו, שנה זו הינה שש שנים לאחר שחוקק צו שאסר כריית חול מהחופים, על פי פקודת המכרות4  ולפני מרבית הבנייה בקו החוף, אשר גרמה לשינויים בדפוסי הסעת הסדימנטים5.
כיצד חושב המצב? שטח החוף החולי חושב על סמך תצלומי אויר משנת 2012. לחישוב המגמה נערכה השוואה של השטח החולי בשנת 2012 לשטחו כפי שהתקבל ממיפוי של זילברמן וחובריו6 משנת 2006. מיפוי על סמך תצלומי לווין Corona משנת 1970 שימש לנקודת הייחוס של מטרה זו.
מגוון ביולוגי
תמיכה במערכות אקולוגיות ימיות בריאות
מטרה זו נחלקת לשתי תת מטרות: שימור המינים הימיים ובתי הגידול 
מינים ימיים 
כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים ימיים שקיים עליהם מידע, על פי קטגוריות הרשימה האדומה של ה-IUCN. רשימת המינים בחישוב עודכנה על פי גליל וחובריה32 ועם מומחים לתחומים: יונקים ימיים (אביעד שיינין), דגי סחוס (עדי ברש) וצבי ים (יניב לוי). חשוב להבין כי ציון זה מייצג מדגם קטן מתוך המגוון הביולוגי הימי הקיים, מאחר שבשלב זה קיימים נתונים של ה-IUCN רק לגבי כ-10% מהמינים הימיים הידועים, בשעה שיש הערכות כי מספר המינים הקיימים הוא לפחות פי שלושה, אך אלה אינם מתוארים.
יעד: הוצאת כלל המינים הימיים מחוץ לסכנת הכחדה.
בתי גידול: הקרקעית הרכה והחוף החולי 
הקרקעית הרכה
כיצד חושב המצב? הקרקעית הרכה מצויה תחת תעוקה מגורמים רבים, אך ההרס הישיר ביותר נגרם כתוצאה מציוד של ספינות המכמורת. מצב הקרקעית הרכה חושב כ-1 פחות מידת הפגיעה בקרקעית, (שכבת 'הרס בית הגידול של הקרקעית הרכה').
יעד: העדר הפרעה של מכמורתנים לקרקעית הרכה.
החוף החולי: יעדיו מפורטים בסעיף 'הגנה חופית'.

פרנסה וכלכלה חופית 

שמירה על משרות חופיות ותלויות חוף ועל כלכלה חופית יצרנית.
 תת המטרה: כלכלה
יעד: השוואה עתית (temporal), ביחס לחמש שנים קודמות של ההכנסה מהענפים הימיים (תיירות בתי המלון החופיים וחקלאות בעלי חיים) כך שתנוע יחד עם התשואה מכל הסקטורים הכלכליים מדי שנה.