עליית מפלס הים

עליית מפלס הים מהווה חשש כלל עולמי עיקרי.   עלייה זו נובעת מההתחממות הכלל עולמית והיא בעלת השלכות סוציו-כלכליות חמורות, למשל, הצפת חופים וחדירת מים מלוחים לתוך מי תהום וקידוחים חופיים.  בישראל,השפעת עליית מפלס הים על רצועת החוף והמצוק החופי נבחנה ע"י מר איתמר פרת. הממצאים העולים ממנו, מלמדים כי עלייה של מטר אחד במפלס פני הים צפויה לגרום לנסיגה משמעותית של קו החוף מזרחה ולכך עלולות להיות השלכות כבדות גם על המצוק החופי. בחופים חוליים תגרום עליית המפלס להצפה של רצועת חוף ברוחב של 50-100 מ' ובחופים סלעיים מעט פחות. בנקודה זו חשוב לציין כי מעטים מאוד החופים החוליים בארץ שרוחבם מעל ל100- מטר. עליית המפלס צפויה גם להאיץ משמעותית, ולשלש למעשה, את קצב את נסיגת המצוק החופי מקצב נוכחי של כ20- ס"מ לשנה עד לקצב של כ 60 ס"מ לשנה, בעיקר תוצאה של קיצור מחזור הגלישות – משך הזמן בין גלישה אחת לשניה.

הנזק הכלכלי
הערכה כלכלית לנזקים הצפויים לשטחי החוף של ישראל כתוצאה מעליית פני הים נבחנה ע"י מר נחום יהושוע. בכדי לכמת את הנזק הכלכלי נערך אמדן לאבדן שטחי חוף כתוצאה מעליית מפלס פני הים במטר אחד. אבדן הנובע בעיקרו משני תהליכים במקביל: ארוזיה שמשמעותה הסרה פיזית של סדימנטים מהחוף והצפה כתוצאה ישירה של עלית המפלס. הניתוח שנערך מלמד כי עלייה במפלס פני הים במטר אחד תגרום לאבדן שטחי חוף בהיקף של כ 8,400 ד'. בקטעים נרחבים (עשרות ק"מ), מדרום לפלמחים ובין גבעת אולגה לחיפה יגרעו מרצועת החוף כ 75 מ' בממוצע, ובמקטעים רבים יגיע קו החוף למרגלות המצוק.

הנזק הכלכלי של אבדן שטחי החוף כמוצר ציבורי (רצועת חוף פתוחה) אומד את הנזק בכ7- מליארד ש"ח. מן הראוי להדגיש כי אמדן זה אינו מתייחס לנזקים ישירים ועקיפים לתשתיות ומבנים ביבשה ובים. כמו-כן יש להביא בחשבון כי על פי הנתונים העולים מפרק זה, החלק המרכזי של רצועת החוף של ישראל יעלם ויוותרו מעט מאוד חופים ראויים לרחצה. מכאן ניתן להניח כי הנזק לציבור והביטוי הכלכלי שלו יעלה משמעותית בציר הזמן.

שכבה זו נלקחה מנתוני הפרסום של Micheli  וחובריו (2013) ועברה עיבוד כדי להכיל את הערכים בטווח בין 0 ל-1.