לחץ תמלחות ההתפלה

בעולם הולכות ומצטברות עדויות מהעולם על שינוי הרכב המינים בקרקעית כתוצאה מפעילות זו ובים תיכון בייחוד על העלמות עשב הים מאזורים סמוך למוצאים של התפלה. גם בישראל, עשב ים שנצפה בפלמחים בניטור שהתבצע לפני תחילת פעילות מתקני ההתפלה לא נצפה שוב.

דוחות הניטור מדווחים כי הופעת החי בתוך המצע דלה מאוד באזור המושפע מסילוני מי הקירור חדרה,  אזור סמוך למוצאים באורך חוף של 500 מ' ורוחב של 250 מ'. טווח המליחויות באזור זה הוא בין 41.1 לבין 42.95 PSU . כותבי דוחות הניטור לא ידעו לפרש מה גורם לירידה במגוון המינים: האם החריגה בערכי המליחות, הטמפרטורה הגבוהה, עצם זרמי הסילון, שינויים רב עונתיים, לחצים סביבתיים אחרים  או שילובים שונים.

לצורך עבודה זו ולאור עדויות מהעולם יצאנו מהנחה ששינוי במליחות אכן מהווה לחץ על חברת החי והצומח של הקרקעית,  ובחנו עד כמה לתמלחות אלה יש אפשרות להשפיע על הסביבה בקנה מידה של המים הישראלים.

 כיצד בוצעה המדידה?

נעשתה הערכה מרחבית של זיהום פלומת התמלחות על סביבת הקרקעית באזור ניטור התמלחות בחדרה, אשקלון ופלמחים, על בסיס נתוני הניטור של חברת החשמל לישראל וחקר ימים ואגמים לישראל, באדיבות חברות ההתפלה  Via Maris, VID ו- H2ID. מתוך הנתונים הנ"ל לקחנו מליחות של 41.1 PSU נבחר כערך לחץ מרבי  המקבל ערך של 1.

 קביעת מליחות הרקע: בכל יום מדידה  נלקחה המדידה הנמוכה ביותר של המליחות מבין שתי תחנות הבקרה בעומק הקרקעית. המהווה את הערך 0 ללחץ התמלחות. עבור כל המדידות הוערך אחוז השינוי מהרקע: מליחות בנקודה מסוימת פחות מליחות הרקע) חלקי מליחות הרקע.

מבין כל הנתונים עבור אותה תחנת מדידה נלקח ערך החריגות המרביים ממליחות הרקע שנמדד בנקודה זו. ערך זה שימש להכנת המיפויים. מחוץ לאזור המנוטר ניתן ללחץ ערך אפס. הלחץ הוערך בכל אזור כממוצע המרחבי של  ערך הלחץ למרחב הימי של ישראל ( מים טריטוריאלים וכלכליים). מגרעת לשיטה זו היא כי השטח המנוטר בחדרה ובאשדוד אינו כולל את טווח ההשפעה המלא. ממוצע מרחבי של לחץ פוטנציאלי זה מראה, בדומה לנאמר בדוחות הניטור, כי בקנה מידה גדול הלחץ הינו אפסי.

מפת הפרשי מליחות ממליחות רקע בסביבת הניטור של מתקן התפלה חדרה