חישוב המטרות

כל המטרות נמדדות ביחס ליעד או נקודת ייחוס ומקבלות ציון בטווח 0 עד 100, כאשר 100 מעיד על כך שהשגנו את היעד: מרב התועלת לאדם, שעדיין בת קיימא.
בכל דף מטרה יש פירוט של המרכיבים המשמשים להערכת המטרה, כולל נקודת הייחוס, הסטטוס, המגמה ומרכיבי הלחץ והחוסן. ניתן להוריד את המסמך המלא על מנת ללמוד איך חושבה כל מטרה. 
את היכולת של הים לספק את אותה התועלת. ציון המדד הוא הממוצע של ציוני המטרות.
אמנם 60 אינו ציון טוב, אך הוא גם אינו מעיד על גסיסה של המערכת הימית. יש חלקים בים שנפגעו קשות, אך חלקים אחרים הושפעו פחות. מרחק ממרכזי האוכלוסייה האנושית מגביל את הלחץ על אזורים מסוימים. במקרים אחרים, בעיקר בתחום המים הכלכליים של מדינות הרתומות לתהליכי תכנון זהירים, ישנם אזורים המנוהלים בהצלחה.
אף על פי שיש מקום רב לשיפור, יש אנשים שהיו מתארים לעצמם ציון נמוך אף יותר, נוכח דיווחי החדשות על החמצה של הים, פלישת מינים, אשפת פלסטיק, דיג היתר ומפגעים אחרים – השפעות רציניות שיחמירו במידה ולא יטופלו או ימוגרו. 
עם זאת, אם הים אמור לספק את הצרכים של האוכלוסייה הגדלה בצורה מקיימת, זה צריך להשתקף בציון גבוה יותר מ – 60. 
ציון זה עבור הים התיכון בישראל אינו בר השוואה לציונים גלובלים שפורסמו ב-2012 וב-2013, כיוון שתוצאות מוקדמות אלה העריכו את התועלות שמקבלים מהים התיכון ומים סוף גם יחד. כמו כן, השיטות בהן חושבו המטרות השתנו במקרים רבים.

המדד מחשב ציונים בעזרת הנתונים של מערכות אקולוגיות ימיות בתוככי 'האזורים הכלכליים הבלעדיים' שלהן (EEZ). אזור כלכלי בלעדי הוא אזור ימי עד 200 מיילים ימיים (370.4 ק"מ) מחוף מדינה, או עד הנקודה בה הוא פוגש את האזור הכלכלי הבלעדי של המדינה השכנה.

מצב נוכחי הוא הערך הקיים של המטרה ביחס לנקודת ייחוס. מגמה היא השינוי הממוצע באחוזים של ערך המטרה במהלך חמש השנים האחרונות. לחצים הם סכום הלחצים האקולוגיים והלחצים החברתיים המשפיעים באופן שלילי על הציונים או המטרה; בעוד שגורמי חסינות הם הסכום של הגורמים האקולוגיים והיוזמות החברתיות (מדיניות, חוקים, וכיו"ב) העשויים להשפיע באופן חיובי על הציונים של מטרה מוגדרת באמצעות הפחתת הלחצים או הסרתם.

הציון עבור כל אחת מהמטרות הוא ממוצע הערכים עבור המצב הנוכחי והערכת המצב העתידי. הערכת המצב העתידי נקבעת על ידי שילוב ערכי מגמה, לחצים וגורמי חסינות. המגמה נחשבת כחשובה כפליים עבור הערכת המצב העתידי ביחס לתפקיד של גורמי חסינות ולחצים, מאחר שמגמות מהוות אמצעי ישיר יותר עבור חיזוי עתידי של המטרה. למאמצים המשפיעים על גורמי חסינות של מטרה לוקח זמן רב יותר להשפיע, והשינויים הם לרוב איטיים מכדי שאפשר יהיה לתעד אותם. מדד בריאות הים אינו מנסה לחזות את התנאים שמעבר לחמש שנים קדימה.

הערכת המצב העתידי מחושבת בתור:

הערכת המצב העתידי = מצב נוכחי x {1 + (0.67 x מגמה) + 0.33 x (גורמי חסינות - לחצים)}

תוך שימוש בהערכת המצב העתידי, כל ציון מטרה מחושב בתור: כל ציון מטרה מחושב בתור:

ציון מטרה = (מצב נוכחי + הערכת המצב העתידי) מחולק ב-2.

ציון גלובלי

מדד בריאות הים התיכון של ישראל סוכם את 9 ציוני המטרות לשם חישוב הציון הכולל עבור האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל. בהיעדר מדיניות אחרת המתעדפת מטרה אחת על פני השנייה, כל מטרה חשובה באותה מידה, כך שכל אחת מהן מייצגת 11.11 אחוזים מהציון הכולל.

אזור כלכלי בלעדי (EEZ)

אזור כלכלי בלעדי מייצג את האזורים שעליהן יש למדינת חוף שליטה אסדרתית בלעדית מבחינת האחריות הכלכלית והאחריות על המשאבים. מדינות מתוחמות על ידי קו המים הטריטוריאליים המשתרע לכל היותר 12 מייל ימי (22 קילומטרים), מקו החוף שלהם; אזורים כלכליים בלעדיים ממשיכים לכיוון הים למרחק של 200 מייל ימי (370.4 ק"מ) מקו החוף, או עד אשר הם פוגשים באזור הכלכלי הבלעדי של המדינה השכנה. לדוגמה,  בשנת 2010, נקבע אזור כלכלי בלעדי בין  ישראל וקפריסין בחצי הדרך הימית. יחידות דיווח עבור מדד בריאות הים התיכון של ישראל מבוססות על המחוזות המנהלתיים של משרד הפנים אך כוללים את כל השטחים הימיים של המדינה, כלומר המים הטריטוריאליים והאזור הכלכלי הבלעדי; מדד בריאות הים התיכון של ישראל מתייחס לשטח כולו בתור אזור כלכלי בלעדי.

למדינה יש שליטה ברמת השימוש במשאבים הימיים בתחומי האזורים הכלכליים הבלעדיים שלה, לרבות דיג, קביעה של 'שטחים ימיים מוגנים' (MPAs) וניצול משאבי טבע.

 

אזורים כלכליים בלעדיים כוללים 40% מהשטח הכולל של הימים וכמעט את כל שטח המדף היבשתי של כדור הארץ. מתוך שטחים אלה מפיקים את הרוב המכריע של המזון, משאבי הטבע, מתחמי הנופש, מקורות הפרנסה ואת התועלות האחרות לבני אדם. הם גם מושפעים מרוב ההשלכות של פעילויות האדם.

יחידות דיווח

התוצאות המדווחות ברמת 'המדינה' מתייחסות למים באזור הטריטוריאלי והכלכלי-בלעדי של אותה מדינה. על מנת ליצור יחידת דיווח מפורטות יותר, כל הנתונים נצברו לרמה של המחוזות המנהלתיים של משרד הפנים לפני שקלול הנתונים לכל מטרה.