זיהום באשפה

פסולת ימית, הנמצאת בחופים ובכל העומקים של הים, מורכבת מכל סוגי האשפה, לרבות פלסטיק, נייר, עץ, מתכת וחומרים מעובדים אחרים.
הפסולת הימית בישראל כוללת בתוכה יותר מ-70% פלסטיק. גוליק וגרטנר (1992) מצאו שמרבית הפסולת הזו מגיעה ממבקרים בחופים. 

קרוב ל-20% מהפסולת הימית, או 636,000 טון לשנה, מגיעים מכלי שיט הנעים בים (משרד המסחר של ארה"ב; Ramirez-Llodra וחובריה 2011).
אוניות תענוגות מהוות רק 1% מכלל כלי השיט, אולם הן מייצרות 25% מהפסולת שמקורה בכלי שיט. 
בממוצע, נוסע אחד באוניית תענוגות מייצר 3.5 ק"ג של פסולת ליום (Butt 2007).
כיצד בוצעה המדידה?
הזיהום באשפה בחופים נאמד על סמך מדד חוף נקי של אגף ים וחופים23. מדד זה בוחן את הניקיון בחופים שאינם מוכרזים לרחצה, כיוון שהחופים המוכרזים לרחצה מטופלים יותר. המדד מחושב על סמך  מספר חתיכות הפלסטיק מעל גודל 2 ס"מ שנספרו בחתכי הדיגום. חוף נקי מאוד: 0–2 חתיכות פלסטיק, נקי:2–5, בינוני: 5-10, מלוכלך: 10-20, מלוכלך מאוד: מעל 20 חתיכות. ציון 100 יתקבל כאשר ב- 70% מהמדידות החוף יימצא נקי או נקי מאוד בכל אזור. יעד זה הינו מחמיר ביחס ליעד של המשרד להגנת הסביבה (70% מהמדידות ב70% מהרשויות נקי- נקי מאוד).