הרס בתי גידול

נזק, הרס או אובדן של בית גידול מתרחש כאשר אירועים טבעיים או מעשי אדם פוגעים או מחסלים צמחים ובעלי חיים החיוניים להישרדותו והתחדשותו של בית הגידול. הרס בית גידול יכול להתרחש בכל שטח בים ועלול להיות בעל השפעות לטווח ארוך או קבועות אם תנאי בית הגידול מונעים באופן פיזי או ביולוגי את ההתחדשות.
בתי גידול של הקרקעית הרכה באזורים של תת-כרית (תת-גאות)
סביבות של קרקעות רכות כוללות בתי גידול שבהם קרקעית הים מורכבת ממשקעי גרגירים, בוץ וחול. בתי גידול של קרקעית רכה נבדלים זה מזה מבחינת מגוון ביולוגי ויצרנות, כתלות בעומק, בחשיפה לאור, בטמפרטורה, בגודל גרגירי המשקע ובתפוצת המיקרו-אצות והחיידקים.
קרקעית רכה היא בית הגידול הגדול ביותר בים, והיא מהווה את הקרקעית של מרבית המדפים היבשתיים והיא מתפשטת הרבה מעבר לעומקים של 3,000 עד 6,000 מטרים, שיעור המכסה יותר מ-60% מפני שטח כדור הארץ.
בית הגידול בקרקעית הרכה נמצא תחת לחץ סביבתי הנובע ממספר מקורות, אולם ההרס הישיר ביותר נגרם על ידי גרירת הציוד של ספינות מכמורת (מכמורתנים) על הקרקעית הרכה.
כיצד בוצעה המדידה?
הלחץ חושב בהתאם לשטח הפעילות של דיג מכמורת, למספר ימי הדיג בעזרת מכמורת בשנה, לממדי הקרקעית עליה נגרר ציוד המכמורת, בקצבי ההרחקה של היְצוּרָה [בִּיּוֹטָה], ולקצבי השיקום בהתאם לנתוני הדיג במכמורת בישראל ולספרות זמינה.

בתי גידול של בין גאות ושפל

בתי גידול של בין גאות ושפל נמצאים באזור על החוף המצוי בין סימן הגאות לסימן השפל ויכולים להיות של קרקעית רכה או של קרקעית קשיחה. השטח המצוי בין סימן הגאות לסימן השפל תלוי בטווחי הגאות של השטח ובטופוגרפיה התת-ימית. חשיפה בתנאים של גאות נמוכה והימצאותם של אורגניזמים בבתי גידול אלה מושפעים מפעולת גלים, תנודות מחזוריות של טמפרטורה, חשיפה לאוויר, אור הסביבה וטריפה על ידי מינים יבשתיים וימיים.
כיצד בוצעה המדידה?
הרס בית הגידול בשטח שבין הגאות לשפל מסתמך על צפיפות האוכלוסייה החופית במרחק של 10 ק"מ מקו החוף כמדד מייצג, על בסיס ההנחה כי הפוטנציאל להרס בית הגידול בשטח שבין גאות לשפל יחסי לצפיפות אוכלוסיית האנשים החיים לאורך החוף. ראה שכבת 'צפיפות אוכלוסין באזור החוף' לפרטים נוספים.
 

בתי גידול של  קרקעית קשיחה תת כרית

בתי גידול של קרקעית קשיחה נמצאים בכל הקרקעיות הרכות וכוללים את כל סוגי הסלעים או האלמוגים החשופים והצמחייה והחי הקשורים אליהם. אזורים של קרקעית קשיחה נמצאים לאורך כל שטחי הים, וכוללים רכסים וגבעות במרכז הים, אך הם שכיחים יותר בקרבת החוף. המונח 'קרקעית קשיחה' מתייחס גם למבנים מעשה ידי אדם, לרבות מזחים ושוניות אלמוגים מלאכותיות.