2014 במארג: מערכות אקולוגיות- מה זה נותן לי?

ישראל מחולקת למערכות אקולוגיות

יציאה לטבע זו חוויה מהנה ללא ספק, אך הערכים שמערכות אקולוגיות מתפקדות מספקות לנו חורגים בהרבה מהנאה נטו. אספקת מזון, טיהור מי שתיה, ויסות של מזיקים לחקלאות ומניעת סחף קרקע הם רק חלק קטן מהתועלות שאנו מקבלים מהמערכות האקולוגיות אשר בהן, למעשה, אנחנו תלויים.

על מנת להגביר את המודעות לערך של הטבע עבור האדם ולייצר בסיס ידע שיעזור למעצבי מדיניות להטמיע את הערך של שירותי המערכת האקולוגית, יזמנו את פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם - הערכה לאומית". במסגרת הפרויקט גובש צוות של מעל למאה מדענים ומומחים לכתיבת דו"ח שיציג תמונה לאומית של התועלות שתושבי ישראל מקבלים מהמערכות האקולוגיות שבשטחי המדינה. ההערכה תציג מידע גם על חשיבותו של המגוון הביולוגי באספקת תועלות אלה, איומים על המשך אספקת השירותים, וכימות הערך של שירותי המערכת האקולוגית עבור האדם בהיבטים כלכלי, בריאותי וחברתי-תרבותי.

במהלך 2014 הפרויקט עבר משלב התכנון לשלב הביצוע, שיגיע לסיומו ב - 2016 בהוצאת הדו"ח. את מעבר השלב סימנה יציאתה לאור בחודש מרץ של החוברת "מתכנון לביצוע: פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם", שמתארת את שלבי התכנון של הפרויקט ומבנהו וכן מכילה טיוטה מתקדמת של פרק המסגרת הרעיונית שמהווה את הבסיס הקונספטואלי של הפרויקט. בהמשך השנה גובש צוות המחברים הסופי והעבודה על כתיבת הפרקים החלה. על העבודה על הפרויקט מנצח ד"ר אלון לוטן, שהצטרף השנה לצוות המארג כרכז התכנית, במקום קרן קלס שפרשה ללימודים. פרופ' אוריאל ספריאל ופרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים משמשים כיושבי הראש של הפרויקט ונותנים הנחייה מקצועית שוטפת.

עבודתם של הכותבים אינה קלה, וכוללת איסוף חומר, ניתוחו וכתיבת הפרקים, שעוסקים במגוון רחב של נושאים: החל מהמערכות האקולוגיות השונות בישראל, דרך השירותים השונים שהן מספקות ותרומתן לכלכלה, לבריאות ולחברה ועד לתרחישים עתידיים שונים והשפעתם על אספקת שירותים אלה. בין לבין מתקיימים מפגשים של צוות המחברים וישיבות עבודה. לאחר הכתיבה מועברים הפרקים לצוות ביקורת עמיתים שגובש השנה, צוות מומחים שאינם שותפים בעבודה על הפרויקט ותכליתו לקרוא את הפרקים ולהעיר הערות לפני פרסום הדו"ח.
לעבודה בפרויקט שותפים אנשים נוספים: מועצת הפרויקט בראשות ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, מורכבת מנציגים של כ- 40 גופים ומוסדות שהם בעלי עניין בפרויקט וצפויים לעשות שימוש בתוצריו: משרדי ממשלה, שלטון מקומי, גופים מוסדיים, המגזר העסקי והציבור. נציגים מהמועצה ומצוות ניהול הפרויקט מהווים את צוות ההטמעה, שדואג שהידע על שירותי המערכת בישראל לא יישאר על הנייר בלבד: מטרתו לגבש את דרכי ההטמעה המתאימות של גישת שרותי המערכת בכלל ושל תוצרי הפרויקט בפרט בתהליכי קבלת החלטות ובציבור. 

במהלך 2014 התקיימה ישיבת המועצה השלישית, שבה נכחו 25 נציגים של גופים החברים במועצה. בישיבה זו נמסר עדכון על התקדמות הפרויקט, הועלו שאלות לגבי הטמעת תוצריו, וכן נערך דיון בנושא התרחישים, כחלק מבניית התרחישים וניתוחם במסגרת הפרויקט: למשל, איך מלחמה עתידית תשפיע על אספקת שירותי המערכות האקולוגיות בישראל?

ב - 2014 המשיכו שיתופי הפעולה עם גופים בינלאומיים בתחום הערכת שירותי מערכות אקולוגיות, ובראשם Ecosystem Services Partnership  - ESP, המסגרת הבינלאומית המובילה בתחום. ה- ESP מארגן כנסים בינלאומיים וקבוצות עבודה בנושאים שונים של שרותי מערכת אקולוגית, ובמסגרת זו יוסי מוסל ואלון לוטן מהווים יושבי ראש של ה- National Network של ישראל. הכנס השנתי הבינלאומי של ה- ESP התקיים השנה בקוסטה ריקה בחודש ספטמבר, ובמסגרתו הוצג הפרויקט הישראלי.