2014 במארג: מה מצבם של השטחים הפתוחים?

סיכום שנה בתכנית ניטור מגוון ביולוגי יבשתי

האם יערות אורנים הם אכן "מדבריות" חסרי חיים?

איך מתאוששים העצים בכרמל מהשריפה הגדולה ב - 2010?

מהי השפעת היישובים שלנו על בעלי החיים של החורש הים תיכוני?

עם סגירת שנת 2014 הסתיים המחזור הראשון של התכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי, שמטרתה לענות על השאלות האלה כחלק משאלה מנחה כללית: אילו שינויים ומגמות עובר הטבע הישראלי, שאלה שנועדה לאתר תהליכים של פגיעה והידרדרות בשטחים הפתוחים ולאפשר עצירה שלהם בטרם עת. כדי לענות על שאלה זו, נוטרו במסגרת התכנית בעלי חיים בכ- 400 נקודות ברחבי הארץ, מהחורש התיכוני ועד לדרום הצחיח, בבתי גידול טבעיים וכאלה שדווקא מושפעים מאדם. בעלי החיים - מחרקים ועד ליונקים - שימשו כסמנים, שמעידים על שינויים במערכות האקולוגיות השונות. כמו כן, נוטר מצב הצומח בסקרים קרקעיים ובאמצעים של חישה מרחוק - תצלומי אויר והדמאות לווין. אחד ההישגים הבולטים של אנשי החישה מרחוק במארג בשנה זו הוא פיתוח היכולת להפריד בין עצים מחטניים לעצים בעלי עלים רחבים, ובכך לאפשר מיפוי בקנה מידה נרחב של ההרכב של העצים המרכיבים את החורש והיערות.

הנתונים מהווים בסיס לדו"ח מצב הטבע 2014, שיֵצא לאור ויועלה לאתר בקרוב. הדו"ח יכלול פרק ארצי, שיעסוק במצבם של השטחים הפתוחים – היקפם, ניהולם ושימושי הקרקע שלהם, וכן את מצב הצומח המעוצה בסקאלה ארצית. פרק נפרד יוקדש ספציפית לחורש הים תיכוני ומצבו: איך משפיעים יישובי האדם על צבאים? אילו הבדלים בהעדפות יש בין חתולי בר אפורים וצבעוניים? עד כמה משפיעה התפשטות אורנים על החורש הים תיכוני?

 המסקנות יפורסמו בדו"ח מצב הטבע 2014, אולם מי שרוצה להתעדכן בחדשות מתכנית הניטור לא חייב לחכות לו. בקיץ 2014 הושק אתר לתכנית הניטור היבשתית, שכולל נתוני ניטור מפורטים, ניתוחים של התהליכים שעוברים על החי והצומח בשטח ורשימה של בעלי חיים שנצפו ומקומות תפוצתם באתרי הניטור השונים. האתר יתעדכן כל העת בהתאם לממצאים מתכנית הניטור.
האתר מחלק את שפע המידע שנאסף בתכנית לשלושה חלקים: מפת הארץ בחלק המתאר את אתרי הניטור מציגה את היחידות אליהן חולקה ישראל ואת מיקומם של אתרי הסקר. לחיצה על אתר תגלה אילו מינים נצפו בו ומה מספרם. בחלק המתאר את המינים מוצגים כל המינים שנצפו עד כה בניטור בכל היחידות בארץ, ואילו בחלק של התהליכים מנותחים הממצאים שנחשפו עד כה: מעשרת המינים מיני העופות הנפוצים בישראל ב - 2013 ועד להעדפות בתי הגידול של חזירי בר. בנוסף, מפנה האתר למאגר המידע של המארג, אליו מועלים כל הנתונים שנאספים במסגרת תכניות הניטור.

אפשרות נוספת לסקרנים היא לקרוא את הדו"ח האחרון בסדרת מצב הטבע בישראל, שהוקדש לבתי הגידול הלחים. הדו"ח יצא בספטמבר 2014, ראשית החורף, ולא בכדי: זוהי עונתן של בריכות החורף ובתי הגידול הלחים בכלל. מן הדו"ח עלתה תמונה מטרידה של פערי ידע גדולים, מצב מדאיג כשמדובר בבתי הגידול המאויימים ביותר בישראל. הדו"ח המליץ על בניית מערך ניטור מסודר לבתי הגידול הלחים, וקידום היוזמה המשותפת של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב להקמת "המאגר הטקסונומי למגוון ביולוגי בבתי גידול לחים". 

עוד הישג ראוי לציון השנה הוא היציאה לדרך של תכנית ניטור המגוון הביולוגי במערכות חקלאיות והשלמת שנת הניטור הראשונה בשטח. התכנית היא שיתוף פעולה של המארג עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובמסגרתו נבחנת ההשפעה של חקלאות אינטנסטיבית קונבנציונלית על המגוון הביולוגי בשטחי חקלאות ובשטחים הפתוחים הסמוכים אליהם. זוהי הרחבה של תכנית הניטור שנבעה מהביקוש לתוצרי הניטור, והיא לא הייתה המקרה היחיד: באפריל 2014 הוצאנו סקירה של עמק החולה וגובשה תכנית ניטור לאזור זה.