תחום הים התיכון במארג - סיכום שנת 2013

העבודה בתחום הים התיכון ב-2013 התמקדה בשלושה צירים עיקריים: 
  1. כתיבת דוח מצב הטבע
  2. הקמת תכנית לניטור המגוון הביולוגי בים 
  3. עדכון מדד בריאות הים (Ocean Health Index – OHI) עבור ישראל – העבודה בעיצומה ותימשך המהלך 2014.
 

דוח מצב הטבע בים התיכון: איסוף הידע על חוסרי הידע

תכליתו של פרויקט מקיף זה: סקירת הידע הקיים על הטבע בים התיכון בישראל. מלבד איסוף הידע, הדוח עזר להעלות למודעות את החוסר המשמעותי בידע הקיים. מדובר בחוסר ידע מתמשך: אם לפני כ-15 שנה היה מוצע רק קורס אחד על החי בים התיכון לסטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה, הרי שכיום יש יותר, אך עדיין לא מספיק.  גם שיחות עם מרבית החוקרים הימיים העוסקים במחקר הטבע בים התיכון אוששו את התובנה בדבר היעדר הידע הכמותי בתחום. 
כיום ישנו שינוי תפיסתי של ממש: ישנה הבנה שנדרש ידע על הים התיכון. אך בל נהנה נאיביים: עדיין אין סיבה לחשוב שכולם הפכו לחובבי טבע! הסיבה לתפנית שחלה ובעלייה בהתעניינות בים התיכון נעוצה במציאת מצבורי הגז בקרקעית הים והיותו מקור מים חשוב.
הדוח הושק ביוני השנה, ועורר התעניינות הן בתקשורת והן בקרב מדענים ומקבלי החלטות. 
אני תקווה שתוכנית הניטור שלנו, שתהיה פתוחה לכול המוסדות האקדמיים בישראל ולציבור בכלל, תפרה כול פעילות מחקרית עתידית להעמקת הידע על הטבע בים תיכון.
 

הקמת תכנית לניטור המגוון הביולוגי בים

לשמחתי מצאנו שותף באוניברסיטת חיפה, שנמצא בתהליך של הקמת תחנת מחקר בים התיכון אשר תהיה פתוחה לחוקרים מכול המוסדות האקדמיים. המטרה המשותפת של הקמת תחנת ניטור ומחקר אקולוגי ארוך טווח המתבסס על ניטור קבוע יצרה קרקע פורייה לאיגום משאבים ועשייה משותפת. שילוב התוכנית שלנו כחלק מיוזמה כלל ים-תיכונית ODMED - Observatory for the Development of the Mediterranean, על ידי שימוש בפרוטוקולים אחידים, יאפשר התבוננות על המערכת בראייה יותר רחבה. מרבית התהליכים שאנו מזהים מושפעים מתהליכים אזוריים ולא רק מקומיים ומכאן חשיבותה של ההתבוננות הרחבה.
 

ניהול מקיים של הים, ע"י המדד לבריאות הים

פעילות המארג בים לא תישאר רק במישור הניטור. הדנ"א שלנו, כארגון, מוכוון לתת תוצרים למקבלי החלטות. וזאת ע"י שימוש במדד לבריאות הים - Ocean Health Index (OHI), כלי שפותח לכדי לספק מידע למקבלי ההחלטות בניהול מקיים של הים. חדשנותו של כלי זה היא בכך שלראשונה נעשה ניסיון להגדיר סטנדרט עולמי למדידת בריאות הים. 
ים בריא – הגדרה ע"פ OHI: מספק מגוון רחב של תועלות לאנשים בהווה ובעתיד. 
בהתאם לנקודת התייחסות זו לים בריא ברור שאין מדובר בים בתולי ללא השפעת האדם. תפקידו של מדד ה-OHI  הנגזר מהגדרת הים הבריא הוא אם כן להוות כלי שימושי למקבלי החלטות, אשר אחראיים לניהול משאבי הים. המדד, שפותח על ידי עשרות מדענים מובילים ופורסם ב-Nature בשנת 2012, מודד כמותית כמה טוב, או לא טוב, אנחנו משתמשים במשאבי הים באופן שבו הם יכולים להמשיך להתקיים. המדד פותח מתוך מחשבה שאנשים הפכו להיות חלק מהמערכת האקולוגית הימית, לטוב ולרע, ובבסיסו הנחה מבוססת מדע, שים בריא ומשגשג הוא הים הפורה ביותר. 
המדד מעריך את מצבן של מערכות אקולוגיות ימיות על פי 10 תועלות לציבור, המייצגות את היתרונות האקולוגיים, החברתיים והכלכליים שים בריא מספק: אספקת מזון, נופש ותיירות, קיבוע פחמן, מים נקיים, מורשת, מגוון ביולוגי, אפשרות לדיג עממי, מוצרים טבעיים מהים שאינם מזון, הגנה על החוף ופרנסה מהים. הציון מתקבל ע"פ ממוצע של 10 התועלות הללו, בשקלול המידה בה השגתן נעשית באופן של לא תפגע ביכולתו של הים להניב אותן גם בעתיד.
מדד זה ניתן ליישום ברמה עולמית או המקומית, אף עד לרמת מפרץ בודד. את התאמתו לישראל נבצע בשיתוף פעולה עם צוות הערכת המערכות האקולוגיות של המארג, שכותב את הפרק על המערכת הימית. פירוט נוסף על כך - בניוזלטר הבא.