שירותי מערכת בפארק שקמה - מחקר חלוץ

אופן השימוש בתפיסה של שירותי המערכת האקולוגית (שמ"א) ככלי עזר לקבלת החלטות נמצא עדיין בשלבי פיתוח ומחקר במקומות שונים בעולם, ושאלות רבות נמצאות עדיין בבחינה.
ישראל לוקחת חלק במאמץ בינלאומי זה. לצד ההערכה הלאומית שמבצע המארג, מכון דש"א שם לעצמו למטרה ליישם את התפיסה של שירותי המערכת ברמה אזורית ככלי עזר לקבלת החלטות הנוגעות לתכנון ולניהול השטחים הפתוחים. לאור נתוני השטח והגישה המקיימת והמשתפת המופעלת בתכנון וניהול פארק שקמה, נבחר מרחב זה לביצוע הפרויקט. ההתנסות בגישה זו עשויה להועיל לניהול מקיים של הפארק ולקחיה נועדו גם לשמש דוגמא ולסייע להטמעת הגישה באזורים אחרים. מנהלת הפארק מובילה את התהליך בשיתוף מכון דש"א. 
 
במסגרת הפרויקט הוגדרו שתי שאלות מרכזיות המעסיקות בעלי עניין בשטחים הפתוחים במרחב שקמה ובהמשך נערך ניתוח של שאלות אלו על פי גישת שמ"א:
  1. בחינת שמ"א בשיטות עיבוד שונות של שדות בעל בפארק שקמה
  2. בחינת שמ"א בחלופות פריסה שונות של מיזמים להפקת אנרגיה סולרית (בטכנולוגיה פוטו-וולטאית) 
     

1. עיבוד משמר לעומת עיבוד קונבנציונלי

הנושא הראשון קשור לשיטות העיבוד של שדות הפלחה באזור – עיבוד משמר באי-פליחה והשארת קש בשדה, לעומת עיבוד קונבנציונאלי. בחינת השפעת שיטות העיבוד על שמ"א שונים מגלה תמונה מורכבת: אחד השירותים המרכזיים שמושפע משיטות העיבוד הוא שימור קרקע ומניעת סחף. ההתייחסות לשירות זה חשובה במיוחד מכיוון שאובדן קרקע הוגדר במספר מקומות כבעיה קריטית הגוררת השלכות שליליות בקנה מידה רחב על המערכות החקלאיות והטבעיות. גם מבחינת קליטת מים בשדה וקיבוע פחמן יש לעיבוד המשמר יתרון. עם זאת, שדה שלא עובר פליחה מועד יותר להתפתחות של עשבים רעים ונברנים – תופעה המחייבת הגברה של ריסוסים כימיים. בנוסף, השארת קש בשדה מסייעת למניעת נגר וסחף, אך פוגעת בהכנסות החקלאי ובאפשרויות של רועים בדואים לנצל משאב זה.
 
 
מדבר  חקלאות
חקלאות במרחב השקמה בעונות שונות. צילום: אורי רמון
 

2. שמ"א ומיזמי הפקת אנרגיה סולארית

הנושא השני קשור למגמה המתרחבת בישראל בשנים האחרונות, כמו בעולם כולו, של הקמת מתקנים להפקה של אנרגיה סולארית, בעיקר באמצעות תאים פוטו-וולטאים המוצבים הן על גבי גגות מבנים והן בשטחים הפתוחים במיזמים בהיקפים שונים. מדינת ישראל מעודדת הקמת מתקנים באמצעות תעריפים מיוחדים בשל התחייבויותיה הבינלאומיים להפחתת פליטת גזי החממה. תכנית המתאר הארצית תמ"א 10 ד 10 קובעת סדרי עדיפויות להקמת מתקנים אלה, אך עם זאת ישנם לחצים רבים להקמת יוזמות מכל הסוגים, והתעריף לרכישת החשמל לא נקבע על ידי מיקום ואופי המיזם, כפי שנהוג בחלק ממדינות אירופה. חלק מהיוזמות להקמת שדות סולאריים הן בתחומי מרחב השקמה.
מחקר חלוץ זה בוחן את שמ"א של מספר חלופות להקמת שדות סולאריים, חלופות המבטאות שונות במספר פרמטרים: 
  • סוג (גגות או שטחים פתוחים)
  • גודל שדה (קטן, בינוני, גדול)
  • מיקום (צמוד דופן, לב השטחים/ שטחים חקלאיים או אחרים)
  • התפתחויות עתידיות (יעילות טכנולוגית או שינויים במדיניות) 
ממצאי בחינה זו יהיו חלק מהתשתית לקבלת החלטות לקידום יוזמות מסוג זה במרחב. 
פאנלים סולאריים לעומת שדות חקלאיים. צילום: אורי רמון
במהלך העבודה ניתן דגש לתהליכי חשיבה ועבודה משותפת עם בעלי עניין ומומחים רבים ככל האפשר באזור ומחוצה לו. ביולי 2013 נערכה הפגישה השנייה של הוועדה המקצועית המלווה את הפרויקט שכללה 25 מומחים, בעלי תפקידים ובעלי עניין אזוריים אשר דנו בשאלות החקר לעיל, ונתנו משוב והמלצות להמשך.
 
מידע נוסף: