ניטור המגוון הביולוגי היבשתי, סיכום פעילות בשנת 2013

שועל

רקע: תכנית הניטור היבשתי במארג

תכנית ניטור המגוון הביולוגי היבשתי עוקבת אחר מצב החי והצומח והסביבה בה הם מתקיימים. מטרת המעקב: איתור מגמות ושינויים במערכות אלה, וזיהוי סיבות אפשריות לקיומם, לשם ניהול יעיל יותר של המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בישראל,  
התכנית גובשה ע"י כ-70 מדענים בשנים 2010-2011, והחלה לפעול בשנת 2012. 
פעילות תכנית הניטור בשנת 2013 הייתה נרחבת ביותר, וכללה מגוון רב של תחומים כפי שנפרט בהמשך.
בשנה זו, שנת הניטור השנייה בשטח בתכנית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי, בוצעו  מספר פעולות המהוות את תשתית תכנית הניטור, כגון פיתוח פרוטוקולים ובחירת אתרי ניטור. חלק מן המשימות שבוצעו הן פעולות המשך לניטור שהחל ב- 2012. 
את פעולות הניטור שבוצעו השנה ניתן לסווג הן ע"פ היחידות הגאוגרפיות שבהן בוצע ניטור ונבדקו ההשפעות המשמעותיות ביותר (נוטרו 6 יחידות: דרום צחיח, הר הנגב, ספר מדבר, סוואניזציה, חורש ים תיכוני ויערות נטועים), והן ע"פ הקבוצות שנבדקו (עופות, יונקים, זוחלים, פרפרים וצומח).
על מנת לבצע את הניטור בקבוצות הללו ובשטחים כה נרחבים, המארג משתף פעולה עם גופים כגון מכון דש"א, מרכזי יונקים וזוחלים של החברה להגנת הטבע, אגודת חובבי הפרפרים ומרכז צפרות ואקולוגיה בירוחם.
 

ציוני דרך בתכנית הניטור, 2013

ניטור עופות

סקר עופות חורְפים נערך בימים אלה, להשלמת תמונת המצב של העופות ביחידות המנוטרות. סקר עופות יציבים ראשון באותן יחידות נערך באביב 2012.
 

ניטור יונקים

יחמוראיפה תן מעדיף לחיות – בחורש או ביער? וזאב? ויחמור? ניטור היונקים, מגדול עד קטן, נערך השנה ביערות נטועים. ניתוח הנתונים ייעשה בהשוואה לנתוני השנה שעברה, שנאספו בחורשים. בין השאלות שייבחנו: מה מידת השימוש שעושים יונקים בשטחי חורש לעומת שטחי יער? בנוסף תבחן השפעתו של הצומח המעוצה והדינמיקה שלו (דינמיקה של התפתחות 'תת יער' מתחת לחופת האורנים הגבוהה) על חברת היונקים.
גם טרם הניתוח המעמיק של הנתונים (המתוכנן להתבצע ב-2014), ניתן להבחין כי ישנו שימוש משמעותי של יונקים גודלים בשטחי יערות נטועים ומגוון היונקים שנצפו גדול, כולל מיני המכרסמים ומספר הפרטים שנלכדו.
שיטות לניטור יונקים:
ניטור היונקים ביערות וחורשים נעשה תוך שימוש בשני אמצעים:
  1. מצלמות אוטומטיות (מופעלות ע"י חיישני תנועה): משמשות לניטור היונקים הגדולים
  2. מלכודות: משמשות לניטור יונקים קטנים (מכרסמים וחדפים, אשר משוחררים מיד בסמוך ללכידתם לאחר תיעוד פרטיהם, בהליך שאינו פוגע בהם).
מעניין לציין שמלבד נתונים המשמשים לניתוח מדעי, המידע שהמצלמות מניבות מרהיב ביותר! אומנם לתמונה בודדת אין ערך מדעי לרוב, אך התמונות הללו מפורסמות תדיר באמצעי התקשורת  השונים של המארג, וזו הזדמנות טובה להזמינכם לאלבום צילומי היונקים שלנו בפייסבוק - (LIKE ואתם מעודכנים!) או לערוץ ה-YouTube  שלנו.
 

ניטור זוחלים

ניטור זוחלים מהווה מרכיב חשוב בתכנית הניטור ברוב היחידות ולשם כך היה עלינו לפתח פרוטוקול ניטור, המותאם לדרישות התכנית. על מנת לפתח את הפרוטוקול היה עלינו לבצע פיילוט בתחום זה, ועל כן בוצע השנה ניטור זוחלים ביחידה מדברית מייצגת. המסקנות מהפיילוט ישמשו אותנו בתכנון העבודה בתחום בשנה הבאה, בה נשלים את ניטור הזוחלים בכל היחידות בהן יש לבצע אותו.
פרפרים
משמעות מחקרית ליופי: מטרת ניטור הפרפרים היא מעקב אחר השפעת ישובים והשפעת הצטופפות מעוצים (בני שיח, שיחים ועצים) במערכת של חורש ים תיכוני על המגוון הביולוגי המתקיים בחורש. הפרפרים נבחרו כאחד האינדיקטורים לנושא זה. במהלך סתיו 2013 ניטרנו את הרכב חברת הפרפרים בחורש ים תיכוני סמוך לישובים ורחוק מהם. המידע ינותח לאחר שבשנה הבאה, באביב, נחזור לדגום בשנית באותם אתרי ניטור. 
 

ניטור צומח

למעקב אחר שינויים בצומח חשיבות רבה, במיוחד כאשר מדובר על זיהוי תהליכים ארוכי טווח ולא רק דיווחים על מצב עדכני. תפקידו של ניטור ארוך טווח הוא לספק מידע על תהליכים אקולוגיים המתרחשים בקנה מידה גדול, לאורך שנים. קרי: מעקב אחר מצבו של צומח מעוצה והרכבו ביחידות הניטור השונות, בהן מתקיימים תהליכים שונים. אך כדי להתחיל בהתבוננות ארוכת טווח יש לזהות את המצב ב'נקודת אפס', נקודת התייחסות בזמן שאליה יושוו הדינמיקות שיזוהו בעתיד. המחקר שהתבצע בשנת 2013 הוא זה שאמור לספק את המידע על נקודת האפס הזו.
 
איך מנטרים צומח?
אנחנו משתמשים בשתי שיטות: 
  1. ניטור באמצעים של חישה  מרחוק (תצלומי אוויר וצילומי לוויין)
  2. ניטור קרקעי בחלקות בשטח
1. חישה מרחוק – חקר הצומח המעוצה
עבודתנו השנה בתחום זה הביאה למיפוי מדוייק שלא היה כמותו קודם לכן של הצומח המעוצה: לראשונה ישנה בישראל מפה ארצית המזהה, ברזולוציה של חצי מטר (!) צומח מעוצה. מלבד שימוש בנתוני לוויין ובצילומי אוויר, פיתחנו והכנסנו לשימוש תוכנה ייעודית המזהה את גווני הצילום ומסווגת כל פיקסל ופיקסל בתמונה לפי צומח / לא צומח (מעוצה).
מיפוי זה חשוב ביותר לעבודתנו בהמשך המעקב אחר שינויים באחוזי הכיסוי של הצומח המעוצה בכל הארץ.
 
2. ניטור קרקעי – חקר הצומח הקרקעי
בתחום זה החדשנות החלה עוד טרם עבודת הניטור עצמה: ראשית פותחו פרוטוקולים המגדירים כיצד יש לבצע את הניטור ביחידות הגיאוגרפיות שהוגדרו. לשם כך הסתמך צוות ניטור הצומח על ידע מדעי רב שנאסף במגוון אתרים וע"י גורמים שונים. בנוסף נעזרנו בייעוץ של מומחים מחו"ל. פרוטוקולים אלה לא רק ששימשו אותנו בניטור בשטח אלא יהוו תשתית גם למחקרים ופעולות ניטור עתידיות בארגונים מנהלי שטחים ובאקדמיה. כבר השנה נערך תיאום בין מערך הניטור של קק"ל ביערות הנטועים לבין מערך הניטור של המארג, במטרה לאחד שיטות עבודה ולאפשר השוואה בין נתונים הנאספים ע"י ארגונים וגורמים שונים.
 

דוח בתי גידול לחים

בשנת 2013 הושלמה כתיבת דוח בנושא בתי גידול לחים, שנועד לספק תמונת מצב עדכנית למקבלי החלטות ולמנהלי השטחים הפתוחים בישראל. למטרת כתיבת הדוח נוטרו מעל 500 בתי גידול לחים (בנחלים, מעיינות, בריכות חורף וביצות). הדוח כולל התייחסות לאיומים על בתי הגידול הללו ושינויים לאורך זמן במצבם וכן לנתונים ביולוגיים וכימו-פיזיקליים. 
הדוח, המהווה הישג משמעותי של תכנית הניטור במארג, יצא לאור בתחילת שנת 2014, בסמוך ליום הבינלאומי לשמירה על בתי גידול לחים המצוין ב1.2.2014.  
 
 

עם הפנים קדימה

בשנת 2014 נמשיך לעבוד בתחומים שפורטו לעיל, כל אחד ע"פ תכנית העבודה שלו, ובנוסף נתחיל עם תת-תכנית נוספת לניטור מערכות חקלאיות. תכנית זו, במימון משותף עם המדען הראשי ויחידת שה"ם במשרד החקלאות, תצא לדרך בקרוב ע"פ הצעה שהוגשה למדען הראשי של משרד החקלאות, בשיתוף עם אנשי משרד החקלאות. עד כה  גובשו 3 קבוצות חוקרים, והמיזם אושר לביצוע למשך שלוש שנים במימון כולל של חצי מיליון ש"ח לשנה. זהו הישג חשוב לתכנית ניטור המגוון הביולוגי במארג, בעיקר בשל היקף השטחים הגדול של המערכות החקלאיות בישראל.