חישה מרחוק בצומח

שימוש בנתוני חישה מרחוק במחקר ארוך טווח על הצומח מעלה גם נתונים רלבנטיים לשימוש בטווח הקצר בעת התרחשות שריפות 

 
בתכנית הלאומית לניטור מגוון ביולוגי יבשתי במארג מסתייעים רבות בנתוני חישה מרחוק, ביניהן שימוש בנתונים המתקבלים מלוויינים, המשמשים למעקב ארוך טווח אחר מצב הצומח. שיטה זו נמצאה כיעילה באיתור שינויים  באופן מתמשך ועבור תאי שטח גדולים.
 
אחד ממקורות הנתונים הוא חיישן ה MODIS המוצב על גבי חלליות TERRA ו AQUA של NASA. כל לוויין, העובר מעל ישראל פעמיים ביממה (יום ולילה), מספק מידע ממנו ניתן לחלץ ערכי  NDVI (Normalized Difference Vegetation Index) המהווים מדד לכמות ולמצב הצומח. 
 
המארג מעריך את מצב הטבע לאורך זמן ולא רק באופן נקודתי. כך גם בנושא ניטור הצומח. לשם קבלת תמונה על שינויים לאורך זמן יש לבצע השוואות בין ערכי ה-NDVI בתקופות שונות עבור אותו אזור. עם זאת, כאשר יש תופעה אקוטית, המתרחשת במהלך זמן קצר, אף היא ניתנת לאיתור.
 
נתוני החישה מרחוק של הצומח נחקרים ע"י רוני דרורי, המוביל את תחום החישה מרחוק במארג, אשר בחר להשוות בין נתוני NDVI של שנת 2000 לאלה של שנת 2011. השינויים, המתוארים בדוח הניטור היבשתי 2012 , מציגים תמונה מורכבת המשלבת בין שינוי חיובי (שמשמעו עלייה בצומח המעוצה: עצים או שיחים) באזורים מסוימים, לבין שינוי שלילי באזורים אחרים. 
שינויים בצומח המעוצה יכולים להיות בגלל מגוון סיבות, ביניהן: שינויי יעוד קרקע (בנייה, חקלאות), שינויים בכמות המשקעים, שינוי דפוסי רעייה באזור ועוד.
בנוסף לשינויים החלים לאורך זמן ישנם גם שינויים מהירים ודרמטיים, הנגרמים עקב שריפות. כך ניתן לראות בנתוני ההשוואה בין השנים 2000 ו-2011 שינויים שליליים אזור הכרמל (בשל השריפה הגדולה ב-2010) ובשטחים בגליל (כנראה בגלל שריפות במהלך מלחמת לבנון השנייה). מאידך, ניתן לראות בנתוני 2011 התאוששות ביערות ממערב לירושלים (בהם התחוללה שריפה גדולה בשנת 1995) ביחס לנתוני 2000.

שריפות הנראות מהחלל

כאמור, הניטור במארג בוחן שינויים המתחוללים לאורך שנים רבות, אך מעניין לציין שבנושא השריפות ניתן לראות את השינוי כבר במהלך התהוותו ולבחון את נזקי השריפה זמן קצר לאחר התרחשותה. בסוף אפריל התרחשה שריפה גדולה באזור לכיש. בתמונות ניתן לראות הן את העשן הרב כפי שנצפה מהחלל, והן את ההבדל שחל, תוך יומיים, בלבד בכיסוי הצומח.
במדינות רבות הולך וגובר השימוש בנתוני חישה מרחוק בהתמודדות עם שריפות: 
  1. טרום שריפה: מיפוי צומח והערכת כמות ה"דלק" (biofuel) המצוי בו. על סמך מידע זה ניתן לפעול למניעה: חישוף ושריפות יזומות.
  2. במהלך שריפה: שימוש במודל שריפות המאותחל ע"י מיפוי צומח שיוצר מנתוני חישה מרחוק על מנת להעריך את כיוון התקדמות האש ועוצמתה, דבר שיש בו בכדי לסייע לפעולות כיבוי האש, ולהקטין סכנה לפגיעה בבני אדם או בישובים.
  3. לאחר שוך האש: מיפוי השטח שנשרף לשם הערכת מידת הנזק.  ומעקב אחר השתקמות הצמחייה לאורך השנים
כיום המצב אינו כזה בישראל, אך למארג ישנה יכולת לתמוך בגורמי מקצוע אשר יהיו מעוניינים לפעול ע"י שימוש בנתוני חישה מרחוק בנושא התמודדות עם שריפות.
 
בתמונות העליונות: נתוני לוויין של הצמחיה לפני ואחרי השריפה באזור לכיש, 2013
בתמונה התחתונה: עשן השריפה, כפי שנצפה מהחלל
(נתוני חיישן MODIS של NASA)