דו"ח חדש של המארג מעיד על פערי ידע בניטור בתי הגידול הלחים

אילנית בביצה בראשון לציון, צולם על ידי עידו ארמיאץ'

 

החורף בפתח וזה הזמן לבחון את מצבם של בתי הגידול המאויימים ביותר בישראל: בתי הגידול הלחים. רעיית יתר, צמחים פולשים, זיהום ושאיבת מים הותירו אותם במצב חמור. עד כמה חמור? אנחנו לא יודעים.

"דו"ח מצב הטבע: בתי הגידול הלחים בישראל - 2014", שיצא לאור בספטמבר 2014 על ידי המארג, מעלה תמונה מטרידה של פערי ידע גדולים בנוגע לבתי גידול אלה. הדו"ח בחן את מצבם של כ - 500 אתרים מייצגים בחבל הים תיכוני ובחבל המדברי של ישראל. נמצא שעל כרבע מהאתרים אין מידע ביולוגי, בכלל זה מידע על מינים פולשים, ולגבי חמישים אחוז מהאתרים שנבחנו בסקר חסר מידע על מצב חסרי החוליות המימיים שמתקיימים בבתי הגידול. גם על השפעות חיצוניות שונות, כמו רעייה, נופש, והזרמה של רעלים ונוטריינטים, חסר מידע רב. על כן, הדו"ח ממליץ על בניית מערך ניטור מסודר לבתי הגידול הלחים, ועידוד היוזמה המשותפת של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב להקמת "המאגר הטקסונומי למגוון ביולוגי בבתי גידול לחים". 

 

 

שלולית החורף של לוד, צולם על ידי עידו ארמיאץ'                      נחל הבניאס, צולם על ידי עידו ארמיאץ'

 

עוד עולה מהדו"ח שגובר השימוש בבתי הגידול הלחים כמשאב לנופש. בין היתר מדובר על הגבים והמעיינות במדבר, שרגישים במיוחד להשפעות כאלה. על מנת לשמר את האיזון בין צרכי האדם והטבע, ממליץ הדו"ח לבחון את ההשלכות של השימוש הזה על המערכת הטבעית. תהליך זה כבר התחיל, ונעשו מספר מחקרים וסקרים בתחום, ביוזמת רשות הטבע והגנים ומנהלות הנחלים.

שימוש בולט אחר הוא לרעייה, שעלולה להוות השפעה שלילית בעקבות רמיסה, רביצה והעשרה בדשן. אך בעיות אלה מתגמדות לעומת תוכניות הבנייה. בנושא זה מציע הדו"ח לטפל במעמד הסטטורי של אתרים אלו, ולהפוך אותם לשמורת טבע או גנים לאומיים.

הדו"ח נכתב על ידי ד"ר דידי קפלן ורועי פדרמן בליווי ועדת מומחים ונערך על ידי ד"ר נעמה ברג. במסגרת הדו"ח מויין ונערך הידע הקיים על 500 אתרים נבחרים בחבל המדברי ובחבל הים תיכוני. הדו"ח מעריך את מצבם באמצעות מדדים שונים ומביא מסקנות והמלצות. את הדו"ח המלא תוכלו לקרוא כאן.