טקסונומיה: משפחת היוניים שבסדרת היונאיים.
תיאור: כמו כל בני משפחת היוניים, גופו של תור הצווארון מגושם, צווארו קצר וראשו קטן ביחס לגוף. הוא הגדול והבהיר ביותר מבין כל התורים. צבעו הכללי חום-אפרפר ובחלקו האחורי של צווארו פס רוחב שחור, שנתן לו את שמו. אורכו כ-32 ס"מ, משקלו נע בין 150 ל–196 גרם, ומוטת כנפיו 45-55 ס"מ.
תחום תפוצה: תחום מחייתו המקורי באסיה, במאה ה–19 התחיל להתפשט לאירופה. בישראל מצוי בכל חלקי הארץ.
מזון: זרעים, עלים צעירים, לעיתים חרקים.
ועוד כמה מילים: בסקרי הצפרות של תכנית הניטור התגלה שתור הצווארון מוביל את רשימת עשרת המינים הנצפים בישראל, עם כ – 17% מהתצפיות הכוללות של עשרת מינים אלה. ואכן, התור נפוץ מאוד ולא קשה לראותו. בתנ"ך מופיע התור המצוי כמסמל את עונת האביב, בה הוא מגיע לארץ. לעומתו, תור הצווארון יציב בישראל, ונמצא פה כל השנה.
