צופית - Nectarinia osea

מחלקה: 
עופות

טקסונומיה: משפחת הצופיתיים שבסדרת ציפורי השיר.

תיאור:  אורך גופה של הצופית 11.5-10 ס"מ, משקלה 8-7 גרם, ומוטת כנפיה 16-14 ס"מ.
מקורה ארוך וכפוף ואורכו כ- 15 מ"מ. הזכר מתהדר בנוצות שחורות עם ברק כחול-ירוק. הנקבה חומה-אפורה.

תחום תפוצה: הצופית נפוצה באיזורים טרופיים באפריקה. בעבר הייתה ציפור נדירה בישראל ומוגבלת לאזורים של צמחייה טרופית - נאות מדבר בעמק הירדן ובמדבר יהודה, שם ניזונה בעיקר מהצמח הרנוג השיטים. התפתחות השימוש בצמחי תרבות לגינון ביישובים ברחבי הארץ הרחיבה את אפשרויות המזון שלה, וכיום היא נפוצה בכל רחבי הארץ.

מזון: צוף וחרקים קטנים.

ועוד כמה מילים: בעבר הייתה הצופית נדירה בישראל. יופיה ונדירותה זיכו אותה בכינוי מיוחד בפי הערבים - "מלך הפרחים" (סולטאן א-זוהור). אולם לצד תואר זה באה סכנה: יופיו של הזכר גרם לצייד מאסיבי של המין, ובתחילת המאה העשרים דווח על מספר פרטים קטן ביותר שנצפה בישראל. שתילת פרחי תרבות ממקור טרופי בקרבת יישובים הביאה אותה לערים רבות בארץ, וכעת היא נמנית על עשרת המינים הנצפים ביותר בארץ, כפי שעלה מסקרי הצפרות של תכנית הניטור.

למידע נוסף:

מפת תצפיות צופית

מקרא:
0-5 פרטים
5-20 פרטים
20-50 פרטים
50-100 פרטים
+100 פרטים