יחמור פרסי - Dama mesopotamica

מחלקה: 
יונקים

היחמור הפרסי שייך למשפחת האייליים בסדרת מכפילי הפרסה. זהו אייל גדול ואדמוני וגופו מנוקד בנקודות בהירות. שמו נגזר מהמילה הקדומה "חמר" המציינת את צבעו האדמדם של היין.

היחמור הוא מין מושב, כלומר מין שנכחד מהארץ והוחזר אליה על ידי התערבות אנושית.
הוא נכחד בראשית המאה ה - 20 מנופי הארץ בשל צייד ופגיעה קשה בחורש הסבוך הים תיכוני, בית גידולו הטבעי. עד שנות ה - 50 היחמור הפרסי נחשב כמין שנכחד כליל מן העולם, אך אוכלוסייה קטנה של יחמורים שנמצאה במחוז חוזיסטן האיראני נתנה פתח של תקווה לאישוש מין זה.

באמצע שנות ה - 50 של המאה ה - 20 הועברו פרטים בודדים מאיראן לגן חיות בגרמניה, שם החלה האוכלוסייה לגדול ולשגשג. כאשר הוחלט בארץ לנסות ולהשיב מינים נכחדים לארץ נבחר היחמור להיות הראשון, בזכות חקיקה נגד צייד וזמינותו בגני חיות במערב. הפרטים הראשונים שהובאו מגרמניה לא התבססו כדי יצירת גרעין רבייה. אולם בראשית שנות השמונים, ערב המהפכה באיראן, הועברו פרטים נוספים לחי בר כרמל במבצע מורכב וחשאי. מחמשת היחמורים שהועברו נוצרו עד היום להקות בנות מאות פרטים.

מאז אמצע שנות ה - 90 מושב המין לטבע על ידי רשות הטבע והגנים. בתחילה הושבו היחמורים רק לנחל כזיב שבגליל המערבי, אך אחרי שהתהליך הוכתר בהצלחה ובאזור התבססו פרטים רבים, השחרור עבר לנחל שורק שבהרי יהודה (בשיתוף גן החיות התנכ"י בירושלים) ובאתרים נוספים בצפון המדינה. מלבד האוכלוסייה המושבת בישראל, רק באיראן חיים עדיין יחמורים בטבע.

כבני משפחת האיילים, הזכרים מתהדרים בקרניים מסועפות שנושרות מדי שנה בסוף עונת הרבייה וצומחות מחדש לפני תחילת עונת הרבייה הבאה. קרני היחמורים הן דוגמה טובה לעיקרון ההכבדה: הקרניים הגדולות והמסועפות, שמסתעפות עוד יותר ככל שהאייל מתבגר, מעידות על איכותו וטיבו של הזכר ששורד למרות הקושי בהסתובבות עם קרניים כאלה בבית הגידול הסבוך של היחמורים.

המבנה החברתי של היחמורים אמורפי. הנקבות נוטות להישאר באזור המוכר להן, לרוב עם בנותיהן או נקבות אחרות, אך ללא מבנה להקתי ברור. הזכרים סובלניים במרבית השנה לנוכחות זכרים אחרים ולא נדיר לראות זכרים שמהלכים יחדיו. בעונת הרבייה הזכרים נאבקים על הזכות לזווג נקבות בסביבתם אך לרוב מדובר בקרבות לא קטלניים.
הנקבות ממליטות גור יחיד בראשית הקיץ. גורים זכרים נשארים עם אמם עד ההמלטה הבאה, וגורות נשארות אף מאוחר יותר.

היחמורים ניזונים מעלים, עשב ופירות (כגון חרובים). הם מבלים את רוב זמנם בסבך, לכאורה נסתרים מעין רואה, אך למעשה רשות הטבע והגנים וגן החיות התנ"כי מנהלים אחריהם מעקב סדיר. על כן, לא נדיר לצפות ביחמורות ממשודרות בקולרי רדיו או GPS. את הזכרים נוהגים שלא לסמן משום שצווארם מתנפח מאוד בעונת הרבייה על מנת לסייע בייצוב הראש הכבד, העטור קרניים מסועפות.

מפת תצפיות יחמור פרסי

מקרא:
0-5 פרטים
5-20 פרטים
20-50 פרטים
50-100 פרטים
+100 פרטים
יחידת ניטור אתר הניטור מספר פרטים
חורש ים-תיכוני - גליל גורן 116