עורב אפור - Corvus corone cornix

מחלקה: 
עופות

טקסונומיה: שייך לסוג עורב, משפחת העורביים, סדרת ציפורי השיר.

תיאור: לעורב זה גוף אפור וממנו נגזר שמו, אך ראשו, רגליו וכנפיו שחורים. גופו גדול ומוצק -  אורכו 44-51 ס"מ ומוטת כנפיו 84-100 ס"מ. רגליו קצרות וחזקות. ישנן ארבע אצבעות ברגלו - שלוש פונות קדימה ואחת לאחור. המקור ארוך יחסית, מגושם וחזק, ונטוי מעט כלפי מטה.

תחום תפוצה: בעולם העורב נפוץ במזרח ובצפון אירופה ובכל אסיה. בישראל העורבים מצויים מאוד באזור הים תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. מאז שנות ה–80 הם מתפשטים גם לאזורים מיושבים בעמק הירדן ובנגב.
תפוצתו בישראל התרחבה עם השנים והיום הוא נפוץ מאוד ונחשב מין מתפרץ. הסיבה להתפשטותו היא שהוא אוכל כל, כולל שאריות ממזבלות, והתפשטות האדם בצירוף העלייה ברמת החיים הביאו עמם הרבה שאריות אשפה.

מזון: אוכל כל: מזון צמחי, בעלי חיים קטנים, פגרים ושאריות מזון.

ועוד כמה מילים: את העורב רובנו מכירים, ולא פלא. בסקר הצפרות של תכנית הניטור נמצא שהוא נמנה על עשרת המינים הנפוצים ביותר בישראל. נטייתו לאכול שאריות מזון מפחים הפכה את הערים למקום אידיאלי בשבילו.
אך למרות ההיכרות הקרובה עמו, מעטים יודעים באיזה עוף חכם וסתגלן מדובר. עורבים למדו להשתמש בכביש ובמכוניות הנוסעות לטובתם: הם משליכים צבים, אגוזים או כל מזון אחר קשה לפיצוח, מחכים שתדרוס אותו מכונית ואז יורדים לאכול את הבשר הרך. 

למידע נוסף: