טקסונומיה: משפחת היוניים שבסדרת היונאיים. בתוך מין זה נכלל תת המין "יונת הבית".
תיאור: צבעה אפור-כחלחל, וסוככות הכנף התחתונות בהירות. על צווארה כתם בעל ברק ירוק-סגלגל וקשתית עינה כתומה. אורך גופה 30-35 ס"מ ומוטת כנפיה 62-68 ס"מ.
תחום תפוצה: מצויה באירופה, צפון אפריקה ועד לדרום אסיה. נפוצה בישראל, בעיקר בהרים ובשפלה. מעדיפות איזורים טרשיים והרריים.
מזון: זרעים. לעיתים בולעת אבנים קטנות כדי שיסייעו בטחינתם.
ועוד כמה מילים: יונת הסלע הייתה בין בעלי החיים הראשונים שבויתו, והוכחה לכך ניתן למצוא במתקני הקולומבריום הרבים ברחבי הארץ. רוב היונים הנפוצות ברחבי הארץ כיום הן למעשה תוצאה של עירוב בין יונת הסלע ליונה המבויתת.
היונים המבויתות שונות זו מזו ומיונת הסלעים במראה. באזורים עירוניים שיעור היונים בעלות "מופע-הבר" הוא נמוך, ואילו באזורים שאינם מיושבים, בדרומה ובמזרחה של הארץ, שיעור הפרטים בעלי מופע-בר הוא גבוה. באזורי מדבר מרוחקים ניתן עדיין לצפות ביוני סלע "טהורות".
אולם היונה השתרשה לא רק בנוף, אלא גם בשפה. הביטוי "כמו זוג יונים", למשל, מציין את מנהגי החיזור הנלהבים ונאמנות בני הזוג.
מפת תצפיות יונת סלעים
| יחידת ניטור | אתר הניטור | מספר פרטים |
|---|---|---|
| אזורי הלס בצפון הנגב | גורל | 96 |
| חורש ים-תיכוני - כרמל | יגור | 82 |
| אזורי הלס בצפון הנגב | בסיס חצרים | 45 |
| הר הנגב | מצפה רמון | 45 |
| אזור הספר הים תיכוני | להבים | 32 |
| אזור הספר הים תיכוני | דביר | 29 |
| אזור הספר הים תיכוני | מיתר | 27 |
| אזור הספר הים תיכוני | להב | 23 |
| הר הנגב | ירוחם | 21 |
| חורש ים-תיכוני - כרמל | בית אורן | 18 |
| חורש ים-תיכוני - הרי יהודה | אדרת | 14 |
| הר הנגב | שדה בוקר | 14 |
| חורש ים-תיכוני - הרי יהודה | גבעת יערים | 13 |
| אזור הספר הים תיכוני | הר עמשא | 9 |
| חורש ים-תיכוני - כרמל | עופר | 9 |
| חורש ים-תיכוני - הרי יהודה | גבעת ישעיהו | 8 |
| חורש ים-תיכוני - הרי יהודה | רמת רזיאל | 7 |
| חורש ים-תיכוני - גליל | כפר שמאי | 6 |
| הר הנגב | אשלים | 6 |
| הר הנגב | משאבי שדה | 3 |
| אזורי הלס בצפון הנגב | חצרים | 2 |
