תהליכים

שריפות והשפעתן על החורש הים תיכוני: איך מנטרים תהליכים ארוכי טווח בצומח?

 

שריפות, רעייה או הפסקתה, בנייה והתייבשות הם דוגמה לתהליכים שחלים בצומח המעוצה בארצנו לאורך השנים. שינויים אלה הם בעלי השפעה משמעותית הן על בעלי החיים והן עלינו. שריפות יער, למשל, מסכנות חיות, צמחים ואנשים. אבל גם לשינויים עדינים יותר בצמחייה יש השפעות על מגוון בעלי החיים, שזקוקים לתנאים מתאימים בבית הגידול, ועלינו, שנהנים לחיות בסביבה ירוקה.
 
חורש ים תיכוני או יער יכול לעבור אחד משני תהליכים: היסגרות, בה החורש נעשה צפוף יותר, והיפתחות, בה הוא דווקא נעשה מרווח יותר. כמובן שאפשרי שבזמנים שונים הוא ייפתח ובאחרים ייסגר. ההיסגרות נובעת מתנאים טובים של גשם והעדר רעייה, בעוד שלהיפתחות מגוון סיבות אפשריות כמו רעיית יתר, שריפה, מחלה, בצורת וכו'. בניטור הצומח המעוצה אנחנו עוקבים אחר מדדים לאורך זמן וכך מגלים את המגמה באותו תא שטח.
 
כדי לנטר את מצב הצומח אנחנו משתמשים בתצלומי אוויר ובחיישנים שונים, המודדים את אור השמש המוחזר מפני השטח. על מנת לקשור בין הנתונים הנמדדים בחיישן למצב הצמח מחושב מדד הקרוי אינדקס צמחייה, שמבטא תכונה מסוימת של הצמח. המדד הנפוץ ביותר נקרא NDVI, והוא משתמש  בנתוני המדידה של אור אדום ואור אינפרה אדום. צמח נבול יחזיר פחות אור אינפרה אדום מצמח בריא, ועל ידי כך מתאפשר לחשב את מצב הצומח בעזרת המדד. 
 
באינדקס שבמפה תוכלו לראות שהערכים נעים בין 0 ל - 1, כאשר 0 מעיד על העדר צמחיה. המדד מיוצג גם באמצעות צבעים. איזורי צומח רציפים מופיעים במפה בירוק ומעידים על יער או חורש ים תיכוני. ההבדל ביניהם הוא בגוון הירוק. יערות הם יותר צפופים מחורשים ולכן מופיעים בירוק מעט יותר מובחן.
  • אפשר לראות בבירור את יערות וחורשי הגליל, שכן הם מאוד צפופים ולכן מופיעים בירוק רציף למדי.
  • את יערות הכרמל רואים בירוק ברור, וכך גם את יערות הרי ירושלים והשפלה.
  • במישור החוף יש אזורים ירוקים מקוטעים - זוהי חקלאות מושקית.
  • גושים שחורים הם מאגרי מים, שמקבלים אינדקס שלילי.
  • יש הבחנה ברורה בצבעים בין חקלאות מושקית בתחומי הקו הירוק לחקלאות בעל ושלחין מעבר לקו הירוק.
  • בדרום הצבעים אדומים מאחר ואין שם צמחייה, למעט מספר כתמים קטנים של חקלאות ביישובי רמת נגב.
עם זאת, מדד ה - NDVI עצמו אינו מעיד באופן ישיר על מצב הצומח וצפיפותו. הנתונים נמדדים במדידות לווין שמחלקות את השטח הנצפה לתאים גדולים. ייתכן מצב שבתא אחד יש עץ קטן ומאוד בריא ובשני יש עץ גדול בתהליכי התייבשות. ה  -  NDVI של שני התאים עשוי להיות זהה.
לכן, כדי להבין את התהליך, אנו מביטים על השינוי בערך ה – NDVI לאורך הזמן.
על מנת לקבל רושם ראשוני עשינו שימוש בהדמיות לווין מרצף של מספר שנים (1999-2013), ובדקנו את השינויים ביניהן. את השינויים הבולטים במספר אתרים בארץ אנחנו מציגים על גבי המפה - הקליקו על אתר לקבלת הסבר מפורט.
 
חשוב לציין כי במהלך השנים יכולים לקרות מספר תהליכים. לדוגמה, רצף שנים גשומות יכול להביא להצטופפות של הצמחייה, ורצף שנים שחונות אחריהן יכולות לגרום לצמחייה להיפתח שוב. על כן, על מנת להבין את התהליכים יש להתבונן על סדרת הזמן המלאה.
 
ככלל, אפשר לראות הבדל מעניין בין צפון הארץ ודרומה.  בצפון השפעת השנים השחונות היא פחותה מאחר וכמויות המשקעים מספיקות ליערות גם בשנים קשות. לעומת זאת, שנה שחונה משפיעה מאוד לרעה על הדרום.

 

קרא עוד סגור
Map legend

הכרמל

הכרמל מתאפיין בחורש ים תיכוני ובו גם אורני ירושלים רבים. המצב בכרמל היה די יציב עד 2011, כאשר בשנים הגשומות 2001-2004 נצפתה עליה קלה באינדקס ואחריה יציבות. בסוף 2010 קרה דבר ששינה את המדד בצורה דרסטית: שריפה בכרמל (באזור בית אורן). השריפה כילתה שטחים נרחבים של צמחייה, ובהתאם, האינדקס ירד בחדות. מ - 2011 המדד החל לטפס שוב. אך העליה בשנים 2011-2013 אינה מעידה על חזרה למצב לפני השריפה, אלא על התבססות של אורנים צעירים בשטח השרוף ותחילת תהליך השתקמות של החורש. בשטח רואים כיום בעיקר עצים נמוכים וצעירים, ובמדד רואים עלייה.