תהליכים

כיצד אנחנו משפיעים על חברת העופות בישראל?

צפרות הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות בישראל ובעולם, אך לא צריך להיות צפר כדי ליהנות מהשפעתן של ציפורים עלינו: ציוץ הציפורים לאורך היום, מראה עופות דורסים דואים בשמיים והמחזה המרהיב של עונת הנדידה לא משאיר אף אחד אדיש.

אולם, לא רק הציפורים משפיעות עלינו, אלא גם אנחנו עליהן. במסגרת תכנית הניטור בדקנו את השפעת האדם על חברת העופות בחלקי הארץ השונים. בכל אזור בחרנו את פעילות האדם המשמעותית ביותר בהשפעתה על העופות במקום, וערכנו סקרי עופות באותו המקום. בין היתר, בסקרים נבדקו מגוון העופות במקום וכמה מתוכם הן מינים פולשים. מעניין לציין שלמרות שעופות הם בעלי כושר תעופה יש להם העדפה ברורה לגבי מידת הקרבה למקומות יישוב.

באזורי החורש (בגליל, בכרמל ובהרי יהודה) אנו עוקבים אחרי השפעת ישובים. כך גם באזור הספר הים תיכוני ובאזור הר הנגב.

באזורי הלס של צפון הנגב אנו עוקבים אחרי השפעת פעולות האדם: נטיעות קק"ל ובניית "שׁיחים", סוללות עפר לעצירת מי גשמים, ומשווים אותם לשטח לא נטוע. שטח לא נטוע אינו בהכרח "שטח טבעי"- רבים משטחים אלו משמשים בדואים לחקלאות ורעייה.

באזור הדרום הצחיח (ערבה והרי אילת) אנו עוקבים אחרי השפעת החקלאות.

 

מי וכמה? עשרת מיני העופות הנצפים ביותר בניטור 2012

גרף זה מתאר את היחס בין מספר התצפיות של עשרת מיני העופות הנצפים ביותר בחמש היחידות שנוטרו בשנת 2012 במסגרת תכנית הניטור: חורש ים תיכוני, ספר המדבר, אזורי הלס בצפון הנגב, הר הנגב והדרום הצחיח. עשרת המינים הללו מהווים קרוב לחצי ממספר התצפיות הכולל בשנת 2012! לא צריך להבין בצפרות כדי לזהות אותם: רובם מסתובבים ברוב ערי הארץ. חלקם הם מינים מתפרצים.

השפעת האדם על הימצאות מינים פולשים

גרפים אלה מתארים את השפעת האדם על חברת העופות בישראל, כאשר חברת העופות מחולקת לשתי קבוצות: מינים טבעיים (מקומיים) ו"מתפלשים" (מתפרצים ופולשים). האחרונים הם מינים שנוכחותם באותו אזור בארץ אינה טבעית ונובעת לרוב מהשפעת האדם.

ממצאי הניטור מלמדים כי בחורש הים תיכוני ובהר הנגב לא הייתה השפעה ליישובים סמוכים על חברת העופות. לא המינים הטבעיים ולא ה"מתפלשים" הראו העדפה לקרבה או ריחוק מיישוב.

לעומת זאת, באזורי הלס של צפון הנגב, שם נוטרה ההשפעה של נטיעות קק"ל, ובספר המדבר, שם נוטרה השפעת יישובים על שטחי בתה, תמונת המצב שונה: האזורים בהם הייתה השפעת אדם כללו אחוז גבוה יותר של מינים פולשים ומתפרצים מאשר באזורים הטבעיים.

באזור הדרום הצחיח המצב הפוך: המינים הטבעיים העדיפו אזורים המושפעים מאדם – במקרה זה, מטעי תמרים.

התוצאות מוצגות בגרפים. הצבע החום מסמל את המינים המתפלשים, והירוק את המינים הטבעיים.

  השפעת אדם שטח טבעי
סוואניזציה
ספר מדבר
דרום צחיח

 

בגרף זה ניתן לראות את השפעת האדם על מגוון העופות.

מגוון המינים הוא מדד שמאפשר לנו להעריך בכל יחידה את מספר המינים והפרופוציה של כל מין ביחס למכלול - או במילים פשוטות, עד כמה החברה מגוונת.
שימו לב שהמספרים בגרף מחושבים לפי מדד Fisher's alpha, ומציינים את תוצאות המדד ולא את מספר המינים של העופות בכל אזור.  
מהגרף ניתן לראות כי באזורי הלס של צפון הנגב, מגוון המינים הגבוה יותר נמצא רחוק מהשפעת אדם (הנטיעות של קק"ל).
לעומת זאת, באזור ספר המדבר ניתן לראות בבירור מגוון המינים היה גבוה יותר דווקא בקרבת ישובים.

בשאר היחידות לא היו הבדלים מובהקים במגוון העופות בין שטחים טבעיים לכאלה המושפעים מאדם.

יש לציין שגרף זה אינו עומד לבדו. מגוון המינים נבדק במקביל להרכב החברה. ייתכן מצב שבו מגוון העופות הוא אמנם גדול יותר, אך הסיבה היא פלישתם של מינים אחרים ליחידה.

סופרים ציפורים
שלדג לבן-חזה

במהלך ניטור העופות בשנת 2012 נצפו מעל 100 מינים שונים של עופות בכל הארץ, שהם כחמישית ממיני העופות בישראל.

הפלישה נמשכת
מינה הודית

מיינה הודית היא מין פולש שהתפשט בארץ במהירות בשנים האחרונות. לאחרונה היא תועדה בהר עמשא, יישוב קטן ומבודד באזור ספר המדבר. הגעתה של המיינה לאזור זה מדגימה עד כמה רחוק יכולה להגיע חדירת מינים פולשים בעקבות השפעת האדם.

קוקו! מה קורה לקוקיות?
קוקיה אירופית

עובדה ידועה היא שהקוקיות מטילות את ביציהן בקיני ציפורים אחרות, אך שתי תצפיות חריגות של קוקיות במסגרת הניטור מגלות שמבחר הפונדקאים גדול משחשבנו:

בתצפית הראשונה נצפה זכר של קוקיה אירופית במעוף כלולות ביער אלונים בכרמל, בסמוך לקיבוץ יגור, תוך שהוא מזמר. באיזור זה נפוץ הגידרון, אחד מהפונדקאים השכיחים ביותר של הקוקיה האירופית באירופה. עד כה תועדו בישראל שני מיני פונדקים בלבד של קוקיה זו: פפיון הרים ומדברון. תצפית זו רומזת כי בסבירות גבוהה קוקיות אירופיות מטילות בקינים של גידרונים גם בישראל.

בתצפית השנייה, בקיבוץ נחושה שבשפלת יהודה, נצפה מחזה נדיר של עורבנים מאכילים גוזל של קוקיה מצוייצת. זו הפתעה רצינית שכן עד כה היה ידוע שמין זה מטיל בקיני עורבים בלבד, בדרך כלל עורבים אפורים.