תהליכים

כיצד בעלי חיים בישראל מושפעים מפעילות האדם?

בעלי חיים בישראל, ובפרט יונקים, זוכים להתעניינות ולסקרנות ציבורית אך לעיתים רחוקות נצפים במקרה בשטח. רוב טורפי היבשה בישראל הם פעילי לילה, ואילו היונקים הקטנים מתחבאים היטב. על כן, אנחנו נפגשים עמם לעיתים רחוקות - אולם אנחנו משפיעים עליהם ועל אורח חייהם גם כשאיננו מודעים לכך.

במסגרת ניטור ההשפעות על החורש נבחנה השפעת יישובים על חברת היונקים.
בכדי לעשות זאת, בחרנו 15 יישובים הממוקמים בלב חורש ים תיכוני, בשלושה גושים שונים: כרמל, גליל והרי יהודה. בסביבת כל יישוב מיקמנו שני סטים של מצלמות מעקב: סט אחד קרוב לישוב וסט אחד רחוק ממנו. השארנו את המצלמות בשטח למשך עשרה ימים והן צילמו תמונות רבות של היונקים בחורש,  שמניתוחן הגענו למספר מסקנות. 

מי הם בעלי החיים שנצפו הכי הרבה במצלמות המעקב?

 

הגרפים הבאים מתארים את כל מיני היונקים שתועדו במצלמות בחורש הים תיכוני. מהגרפים ניתן ללמוד על המינים שנצפו בגושים השונים (גליל, כרמל ויהודה) וכמה תצפיות היו מכל מין.

ניתן לראות שמיני היונקים הנפוצים ביותר היו תנים וחזירי בר. מינים נפוצים נוספים הם השועל והדרבן.

לעומתם, על בעלי החיים הנדירים נמנים זאב, דלק, צבוע וגירית.

גרף של התפלגות התצפיות:

 

אזורי התפוצה של יונקים בחורש

על ידי ניתוח של נתוני היונקים ניתן להבין את העדפתם של מיני חיות שונים לאזורים גיאוגרפיים שונים בארץ וללמוד על אזורי התפוצה שלהם.

על פי הממצאים של תכנית הניטור, יש מינים בעלי העדפה גיאוגרפית מסויימת, בעוד מינים אחרים נפוצים במידה שווה בכל הגושים. ניתן לראות זאת בגרף זה.

 

הגרף מציג את התפלגות אירועי התצפית בחורש כרשת קשרים בין המינים ליחידות הניטור. אם נעמוד על עיגול של יחידת ניטור יודגשו הקשרים לכל המינים שנצפו באותה יחידה.

גודל העיגולים מציין את מספר אירועי התצפית. ניתן לראות בנקל שהמינים הכי נצפים היו תנים וחזירי בר.

ניתן גם לראות באילו יחידות ניטור נצפה כל אחד מהמינים. למשל, אם נעמוד על החזיר נראה שהוא מקושר בקווים רק לכרמל ולגליל ולא להרי יהודה, שם לא היו תצפיות. אותו הדבר לגבי היחמור, שמקושר רק לכרמל, וכו'.

עובי הקו המקשר בין המינים ליחידות הניטור מאפשר להשוות בין תפוצת המינים ביחידות השונות - למשל, אם נעמוד על התן נראה שהוא נצפה הרבה יותר בכרמל מאשר ביחידות האחרות.

 

  • מספר הדלקים שנצפו בגליל כפול מבכרמל, ואילו באזור יהודה לא נצפו דלקים כלל.
  • תנים נצפו באזור הכרמל יותר מבשאר הגושים.
  • צבאים נצפו באזור יהודה יותר מבכרמל ובגליל.
  • יחמורים הושבו לטבע בשנות ה– 70 לנחל כזיב, ולכן הם נמצאים רק בגליל.
  • עובדה מעניינת היא היעדרותם של חזירי הבר מהרי יהודה (ראו הרחבה).

כיצד משפיעים יישובים על חברת היונקים בחורש?

מניתוח נתוני התצפיות בחורש ניתן להסיק מה העדפת הקרבה ליישוב של מיני יונקים שונים. בגרף ניתן לראות אלו חיות מעדיפות להימצא בקרבת אדם ואלו חיות הן בעלות העדפה לחורש טבעי.

המינים שזוהו כמלווי אדם הם תן זהוב, נמייה, קיפוד וחתול בית במופע צבעוני. מעניין לציין שהחתול הצבעוני קרוב יותר למין חתול הבית, ובעל יכולות פחותות בהסתוות בשטח ביחס לאחיו האפור.

לעומתם, הצבי הארצישראלי נמצא כבעל זיקה לשטחים המרוחקים מישובים. עובדה זו מלמדת כי צימצום שטחי חורש הרחוקים מישובים מקטינה את מספר האזורים המועדפים על ידי צבאים.

מינים שלא נמצאה לגביהם השפעת יישובים הם חזיר, דרבן, צבוע וחתול במופע אפור.

תעלומת חזירי הבר
חזיר בר

מאות תצפיות של חזירי בר התקבלו ממצלמות שמוקמו באזור הגליל והכרמל, אך לא הופיעו חזירי בר כלל במצלמות באזור יהודה והרי ירושלים. תכנית הניטור ממשיכה לעקוב אחר התוצאות המפתיעות הללו ואנחנו בודקים הסברים שונים לתופעה זו.

נמנמן עצים - תצפית ודאית ראשונה לאחר 40 שנה!
נמנמן עצים - מצלמות המארג

נמנמן עצים הוא מין נדיר של מכרסם שחי בחורש ובונה קנים על עצי אלון. במשך ארבעים שנה לא הצליחו למצוא אף תיעוד או צילום של החיה המסתורית. אמנם נמצאו קנים של הנמנמן על עצים באזור הגליל העליון, אך עד עתה לא הושג צילום של הנמנמן הביישן, שיתעד את נוכחותו בחורש הגליל באופן ודאי.  באביב 2012 מצלמות המעקב שלנו בגליל העליון תיעדו לראשונה את הנמנמן!
 

מין מתפרץ - התן הזהוב כבש את המצלמות
תן זהוב

המין העיקרי שנתפס במצלמות בכל הארץ הוא תן זהוב. בסך הכל נראו בכלל האתרים מעל 1700 תצפיות של תנים, המהווים כ – 40% מכלל תצפיות היונקים. התן הוא מין מתפרץ, מין ששטח מחייתו גדל בעקבות פעילות האדם. כמו מינים מתפרצים אחרים הוא אוכל כל, ולכן ניתן למצוא אותו מחטט בזבל בקרבת יישובים בחיפוש אחר אוכל.