תקציר פרק המסגרת הרעיונית

מטרת הפרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית" היא לסכם ולנתח את הידע הקיים באשר לתרומת המערכות האקולוגיות לחיים ולרווחה של האוכלוסייה הישראלית. ״המסגרת הרעיונית״ הוא שם הפרק הראשון של הדו״ח, והוא מציג את הגלעין הקונספטואלי עליו מבוסס הפרויקט כולו. פרק זה מספק את מסגרת העבודה ואת ההגדרות למושגי היסוד על-פיהם מתבצע הפרויקט, וסוקר את התכנים הנדרשים מכל אחד מהפרקים של הפרויקט.  הפרק משקף תוצאה של דיונים רבים לגבי הגדרת המושגים, תהליך העבודה, וההתאמות הנדרשות לביצוע ההערכה של המערכות האקולוגיות של ישראל.

מודל המסגרת הרעיונית

המסגרת הרעיונית של הפרויקט מוצגת במודל גרפי (ראה להלן), המבטא את הקשר שבין המערכות האקולוגיות, השירותים והתועלות שהן מספקות, קיום האדם ורווחתו, והשפעת האדם על מערכות אלה. מודל זה משמש מסגרת מכוונת לעבודת הצוות המבצע את ההערכה, ומהווה מפת דרכים לקורא ולמשתמש בדוֹ״ח הפרויקט.

המסר העיקרי של הפרויקט והמניע לביצועו הוא כי תושבי המדינה כולם מפיקים תועלות (המלבן הכחול) מהמערכות האקולוגיות של ישראל, חלקן קיומיות, גם אם לא כל המשתמשים בתועלות הללו מודעים לכך. לתועלות אלה ביטויים

כלכליים, בריאותיים וחברתיים התורמים לקיום האדם בישראל ולרווחתו (המלבן הכתום).

בבסיס המודל (המלבן הירוק למטה מימין) נמצאות המערכות האקולוגיות. מערכת אקולוגית הינה אזור גיאוגרפי בו יש מגוון של יצורים חיים המקיימים תהליכים אקולוגיים בינם לבין עצמם ועם סביבתם הפיזית והכימית. התהליך האקולוגי של הייצור הראשוני (פוטוסינתזה) מהווה את הבסיס לתפקודו של האזור כמערכת אקולוגית. מספר תהליכים אקולוגיים, ביניהם ייצור ראשוני ומיחזור חומרים, מאפשרים את כל התהליכים האחרים ותומכים בהם, ולכן נקראים 'תהליכים אקולוגיים תומכים'. מאפיין מרכזי של המערכת האקולוגית הינו המגוון ביולוגי, אשר מוגדר כשפע ורבגוניות של היצורים החיים במערכת אקולוגית או באתר מוגדר כל שהוא. 

שרותי המערכת האקולוגית מוגדרים כתהליכים במערכות האקולוגיות שיש בהם תועלת לקיום האדם ורווחתו, ואילו התועלות הן האופנים החומריים והלא-חומריים בהם שירותי המערכת האקולוגית תורמים לקיום האדם ורווחתו. הפרויקט זיהה כ-30 שרותי מערכת אקולוגית המסופקים על ידי מכלול המערכות האקולוגיות של ישראל, אותם ניתן למיין לשלוש קבוצות:

  1. שרותי אספקה כוללים את המוצרים החומריים המתקבלים מהמערכות האקולוגיות, כגון מזון, עצים לבנייה ולהסקה, תרופות, מים שפירים ומשאבים גנטיים בעלי יישומים ביוטכנולוגיים.
  2. שרותי ויסות כוללים את התהליכים התורמים לויסות תנאי הסביבה הביוטית והא-ביוטית עבור האדם, כמו ויסות כמות ואיכות מים, אצירת פחמן ובקרת אקלים, בקרת שיטפונות וויסות סחיפת קרקע.
  3. שרותי התרבות הינם רכיבים ותהליכים במערכת האקולוגית המעשירים את חייהם של בני אדם בדרכים לא חומריות, כאשר תועלות משירותי תרבות יכולות להיות פיזיות, כמו נופש ותיירות; אינטלקטואליות, כמו חינוך ומחקר מדעי; או סמליות, כמו אמנות ודת.

כיוון שמדובר בשירותים ובתועלות הנובעים מתהליכים במערכות האקולוגיות, אין הם כוללים מחצבים כמו נפט, גז ומינרלים אחרים.

ערכי התועלות שנגזרים משירותי המערכת האקולוגית ותרומתם לקיום האדם ולרווחתו ניתנים למדידה בדרכים שונות. ערך זה יכול להתבטא במונחים של ערך כספי (כמו במחיר שבו יחידת פרי נמכרת בשוק, או גובה התשלום למורה דרך עבור צפייה בציפורים נודדות); של ערך בריאותי (כמו במספר המקרים של מחלות נשימה ושל כאלה שמחולליהן נישאים במים); או של ערך חברתי (כמשתקף בתפקיד של עצים עתיקים בהגדרת קבוצת השתייכותו של האדם).

ממדי האספקה של השירותים ותועלותיהם תלויים במצבן של המערכות האקולוגיות, היינו, במצבו של המגוון הביולוגי ומצב התשתיות הפיזיות של המערכת האקולוגית, שיחד מהווים את ההון הטבעי. מצבו של הון זה, ולכן גם מידת אספקת השירותים, מושפעים מגורמים שמקורם בפעילות האדם, אשר נקראים בפרויקט גורמים מחוללי שינוי (המלבן הסגול). גורמים מחוללי שינוי ישירים הינם כאלה המביאים באופן ישיר לשינוי במערכת האקולוגית, ולכן גם בשירותים שהיא מספקת, כגון שינוי בשימושי קרקע, שינויי אקלים וזיהום. גורמים עקיפים הינם גורמים חברתיים, פוליטיים וכלכליים, אשר משפיעים על הגורמים הישירים, ולכן משפיעים באופן עקיף על המערכת האקולוגית ועל שרותיה. בין אלה ניתן למצוא את השינויים הדמוגרפים (הגוררים שינוי בשימושי קרקע, למשל לבניה), את ההתפתחויות הטכנולוגיות ואת המדיניות.

המסגרת הרעיונית של הפרויקט מציגה מערכת של משוב בין המערכות האקולוגיות, שירותיהן והאדם. במקרים רבים הגורמים הכלכליים-חברתיים-מדיניים הפועלים על הגורמים הישירים הם תוצרי מצבה של רווחת האדם, המושפעת בחלקה משרותי המערכת האקולוגית. כלומר, שינויים באספקת שירותים שהשפיעו באופן שלילי על רווחת האדם, עשויים לגרור תגובה של החברה שמטרתה לעצור שינויים לא רצויים במערכת האקולוגית ובשירותים המסופקים על-ידה.

המערכות האקולוגיות של ישראל

לצורך הפרויקט הוגדרו שש קבוצות של מערכות אקולוגיות המכסות את כל שטחי ישראל (ראה מפה): מערכות החבל הים-תיכוני (כוללות את החורשים, היערות, הבתות וחולות מישור החוף), המערכות המדבריות, המערכות הימיות (כוללות את הים התיכון ואת מפרץ אילת עד גבול המים הכלכליים של ישראל), מקווי-מים פנים ארציים (כוללים גם את בריכות הדגים והמאגרים), המערכות החקלאיות והמערכות העירוניות.

ישראל מחולקת למערכות אקולוגיות

מטרת פרויקט מערכות אקולוגיות ורווחת האדם היא להביא לידיעת הציבור ולתודעת מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות ביחס לשטחיה של מדינת ישראל את המידע הקיים והאמין על השירותים המסופקים על ידי מערכותיה האקולוגיות של ישראל והתועלות המופקות מהם על ידי המדינה ותושביה; על תפקידו ומצבו של המגוון הביולוגי שבבסיס הפקת התועלות הללו; על השינויים והמגמות שהתרחשו עד כה במצבו של המגוון הביולוגי, ולכן גם באספקת השירותים ובהשפעותיה על רווחת האדם; על הגורמים הישירים והעקיפים שהביאו לשינויים ולמגמות במגוון הביולוגי ובאספקת השירותים; ועל התגובות של החברה הישראלית, ותגובות המדיניות והעשייה, שהתרחשו עד כה לאור שינויים אלה. בנוסף, הפרויקט בוחן את השפעותיהם האפשריות של תרחישי חברה, כלכלה ומדיניות אפשריים של מדינת ישראל על ההון הטבעי, על אספקת שירותי המערכות האקולוגיות ועל תגובות אפשריות של החברה לשינויים אלה. מטרה חשובה של הפרויקט היא הדגשת פערי ידע בנושאים אלה הדורשים חקירה נוספת.

כמו תהליכים אחרים של הערכת מערכות אקולוגיות בעולם, גם הפרויקט הישראלי מתבסס על סריקת ידע קיים בלבד, תוך בדיקת אמינותו וודאות המסקנות הנובעות משימוש בו. הדו״ח אמור להציג רק מידע העשוי להיות רלבנטי לקבלת החלטות בתחום השימור והניהול של המערכות האקולוגיות והשימוש בהן, על המגוון הביולוגי והשירותים שהן מספקות. יחד עם זאת הדו״ח אינו אמור לייצר המלצות והנחיות העשויות לנבוע מהממצאים, פרט לדיווח על תוצאות מתועדות של תגובות לשינויים באספקת השירותים.

פרקי הדו"ח

בהתאמה למבנה מודל המסגרת הרעיונית ולהצגתו לעיל, נקבעו פרקי הדו״ח המופיעים לאחר פרק 1. (המסגרת הרעיונית):

פרק 2. התשתית האקולוגית – פרק זה יתאר את רכיביו של המגוון הביולוגי של ישראל ואת תרומתם של קבוצות היצורים השונות לתהליכים האקולוגיים המעורבים באספקת השירותים. הפרק יתאר גם את התהליכים האקולוגיים התומכים העומדים בבסיסי אספקת שרותי המערכת האקולוגית, ואת הידע הקיים לגביהם מישראל.

פרקים 8-3. ששת פרקי המערכות האקולוגיות – כל פרק יתאר את השירותים המסופקים על ידי המערכת ועבור כל שרות יציג תמונת מצב ומגמות בנוגע למנגנון הפקת השרות, המגוון הביולוגי המעורב בכך, התועלות הנובעות מהשרות והמשתמשים בתועלות אלה. כל פרק יצביע גם על הגורמים המחוללים שינויי במערכת ובשירותים שהיא מספקת ויתאר את יחסי הגומלין בין תתי-מערכות שבתוך המערכת, ובינן לבין מערכות אחרות בישראל.

פרקים 11-9. שלושת פרקי השירותים (אספקה, ויסות ותרבות) – כל פרק יסכם את ממצאי השירותים שבתחום עיסוקו מכל ששת המערכות וינתח אותם, כולל מגמות ארציות וגורמים מחוללי שינוי. כל אחד מהפרקים יציג אינדיקטורים לזיהוי וכימות כל אחד מהשירותים, שישמשו למיפוי ארצי של השירותים ו/או של המשתמשים בכל אחד מהם.

פרק 12. שירותים מיובאים – פרק זה יציג את תלותה של ישראל במערכות אקולוגיות מחוץ לישראל, בהתייחס ליבוא של מוצרי מזון ממערכות חקלאיות, מערכות מרעה טבעי, מערכות המים (פנים-ארציים, וימיים) ומוצרי עץ ממערכות יער ברחבי העולם. הפרק ינתח את אלה בהשוואה לשרותי האספקה המסופקים על ידי המערכות האקולוגיות של ישראל. בנוסף, עוסק פרק זה באספקת שרות וויסות האקלים  בישראל על ידי הצומח של מערכות אקולוגיות שמחוץ לישראל.

פרק 13. תרומת השירותים לרווחת האדם עוסק בתרומת שרותי המערכת האקולוגית לשלושה רכיבים של רווחת האדם בישראל:

  • התרומה הכלכלית נמדדת בשיטות המותאמות לתכונות השונות של השירותים השונים והשימוש בתועלותיהם. בין השיטות ייבחנו אומדני מחירי שוק, אומדני עלות אספקת התוצר אילו לא היה ניתן על ידי המערכת האקולוגית, ערכי  שימוש, מחירי נסיעה, הנכונות לשלם, ועוד. כל אלה תוך הדגשה כי רוב ההערכות הכספיות הן הערכות חסר, כי ערכם של שירותים שתועלתם קיומית הוא אין סופי, וכי הקשיים בתמחור מרב השירותים אינם מעידים על העדר ערך לרווחת האדם וקיומו.
  • התרומה הבריאותית מתייחסת לקשר שבין המערכות האקולוגיות ובין הרווחה הפיזית והנפשית של האדם באמצעות הדרכים הרבות בהן תהליכים ושירותים של מערכות אקולוגיות יוצרים סביבות בהן בני האדם יכולים להתקיים ולשגשג. בחלק זה שירותי המערכת האקולוגית יקבלו ערך במונחים בריאותיים כנמדד על ידי מדדים אפידמיולוגים, דמוגרפים ואלו הקשורים לבריאות הציבור.
  • התרומה החברתית של שרותי המערכת היא בעיצוב הזהויות התרבותיות והחברתיות. קיים קושי לתת לתרומה זו ערך כמותי, אך ניתן להעריך את ערכם החברתי של השירותים באמצעות מחקר איכותני על השפעות האינטראקציה עם מערכות אקולוגיות ושירותי התרבות שלהן על יחסים ותפיסות בחברה הישראלית.

פרק 14. גורמים מחוללי שינוי עקיפים, תרחישים ותגובות – בפרק זה תוצג סינתזה של ממצאי כל פרקי הדו״ח המתייחסים למצב הנוכחי של המגוון הביולוגי ואספקת שרותי המערכת כתוצרים של מגמות העבר. מידע זה ישמש לבחינת מצבים ומגמות עתידיות ותגובות אפשריות של החברה לשינויים עתידים אפשריים במצב מערכותיה האקולוגיות של ישראל. 

בחלקו הראשון יטפל הפרק בזיהוי הגורמים החברתיים-כלכליים-מדיניים שהביאו למגמות בשימושי השטחים, היינו הגורמים מחוללי השינוי העקיפים, כמו למשל השפעתו של ״המפעל הציוני״ שהביא להחלפת מערכות מרעה מסורתי במערכות של חקלאות אינטנסיבית, והשפעת השינויים הדמוגרפיים והחברתיים שהביאו להקטנת שטחן של המערכות האקולוגיות לטובת הבינוי.

הגלעין של פרק זה הוא ייצור תרחישים, תהליך המגשר בין הבנת המצב הנוכחי ומגמות העבר בהפקת שירותים לבין תגובות אפשריות של מדיניות וניהול מערכות אקולוגיות, וכן השפעתן של אלה על רווחת האדם בהינתן תסריטי עתיד כלכליים-חברתיים-מדיניים שונים אך אפשריים (storylines) של מדינת ישראל. בעוד חלק התרחישים שבפרק זה מצביע על תגובת המערכות האקולוגיות לשינויים והשפעת שינויים אלה על רווחת האדם, חלקו האחרון של הפרק מוקדש לתגובות אפשריות וחליפיות של החברה לשינויים האפשריים במערכות האקולוגיות, המגוון הביולוגי שלהן והשירותים שהן מספקות. מדובר בעיקר על תגובות של תחיקה ומדיניות וכן על תגובות חברתיות-וולונטריות, כמו מאבקים סביבתיים והקמת ארגונים.

וכך, הפרק האחרון של הדו״ח יספק לצרכני דו״ח הפרויקט את ״אם כך יקרה, וכך נגיב, זאת תהייה התוצאה״ שביטויה בתרומת המערכות האקולוגיות של ישראל, באמצעות המגוון הביולוגי שלהן, לרכיבי הכלכלה, הבריאות והחברה של רווחת האדם בישראל.