אפיקי הפעילות

 

דו"ח מצב הטבע: דו"ח תקופתי המתאר באופן כמותי ואיכותי את מצב הטבע בישראל והמגמות השולטות בו,  בהתבסס על מידע הנאסף במסגרת תכניות המארג וגופים אחרים. מטרתו לספק תמונת מצב עדכנית ומהימנה של מצב הטבע בישראל למקבלי ההחלטות בנוגע לשטחים הפתוחים. במסגרת סדרת דוחות זו הוצא לאור דו"ח ארצי בשנת 2010 ודוחות זרקור על מצב הטבע בים התיכון (2013) ומצב בתי הגידול הלחים (2014).

התכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי: במסגרת התכנית מנוטרים באופן קבוע החי והצומח ברחבי ישראל על ידי סקרים קרקעיים, מצלמות מעקב וחיישנים, כאשר כל מחזור ניטור נמשך שנתיים. מדי שנה מוציא המארג דו"ח שמפרסם את הנתונים ומנתח את התהליכים בשטח, והניתוח מהווה את הבסיס לדו"חות מצב הטבע. מטרת הניטור היא אפיון כמותי ואיכותי של המגוון הביולוגי בישראל, שמתוכו תתקבל הערכה של מצב הטבע והשינויים המשמעותיים שחלים בו. על בסיס תובנות אלה ניתן יהיה להציע דרכים ופתרונות להתמודדות ולבלימת הפגיעה בבתי גידול שנפגעו. בנוסף, במסגרת התכנית מפעיל המארג תכנית לניטור מגוון ביולוגי במערכות חקלאיות בשותפות עם משרד החקלאות.

פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם – הערכה לאומית": הפרויקט נועד לאמוד את התועלות שבני אדם מפיקים מהמערכות האקולוגיות של ישראל ולייחס להם ערך כמותי במידת האפשר. בכך יבטא הפרויקט את חשיבותן של מערכות אקולוגיות מתפקדות, ושל המגוון הביולוגי המרכיב אותן, בפני מקבלי החלטות. הפרויקט מבוצע על בסיס ה Millenium Ecosystem Assessment ופרויקטים דומים שבוצעו בעולם, ושותפים בו עשרות מדענים ומומחים. התוצר הסופי של התהליך יהיה דו"ח רחב-היקף שיצא בשנת 2016 ויציג תמונת מצב עדכנית ביחס לאספקת שירותים ותועלות על ידי המערכות האקולוגיות השונות בישראל.

 

אפיקי פעולה קודמים

התכנית לניטור המגוון הביולוגי בים התיכון: המארג הפעיל את התכנית בשיתוף החוג לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה. במסגרת התכנית מנוטרים מאפיינים שונים במספר אתרי דגימה בבית הגידול הסלעי בים התיכון באמצעות צלילות ניטור. בדומה לתכנית היבשתית, המטרה בתכנית היא איפיון כמותי ואיכותי של המגוון הביולוגי המתקיים באתרי הניטור בים התיכון, על בסיס שיטתי ולאורך זמן, על מנת להעריך את מצב הטבע בים ולזהות שינויים משמעותיים. 

מדד בריאות הים לישראל:  מדד בריאות הים העולמי הוא כלי שבוחן אלו שירותים מספק הים לאדם וכיצד אפשר לשמור על ים בריא ואספקת השירותים לאורך זמן על ידי שינוי מדיניות. בפרויקט התאים המארג את מדד בריאות הים העולמי לים התיכון בישראל וליעדים המקומיים, בליווי NCEAS  (National Center for Ecological Analysis and Synthesis) ו – Conservation International. המדד הושק בספטמבר 2014, וקיבל השנה את הציון 62 מתוך 100. הציון מייצג את מצבם של תשעה שירותים מרכזיים שאנו מקבלים מהים.