דוח מצב הטבע בישראל 2016

כחלק מתכניות המארג, יופק דוח מקיף על אודות מצב הטבע מדי 3 שנים, וזאת במטרה לספק למקבלי ההחלטות בנוגע לשטחים הפתוחים בישראל תמונת מצב עדכנית ומהימנה של מצב הטבע בישראל.
בכל דוח יינתן דגש על היבטים מסוימים שיזכו להתייחסות מעמיקה.
 

הדוח השלישי: מצב הטבע 2016

דו"ח מצב הטבע 2016, הראשון מסוגו בארץ, מתאר את תמונת המצב ואת המגמות בטבע בישראל באופן איכותי וכמותי. דו"ח מצב הטבע

הדו"ח מגדיר את מצב הטבע בישראל בעזרת ממצאי תכנית ניטור ארצית מפורטת שמפעיל המארג וכן מתבסס על נתונים נוספים שנאספו על ידי המארג מארגונים שונים,

ומאגד אותם לכלל תמונה רחבה. הדו"ח בחלקו הוא המשך ועידכון לפרסום קודם של המארג משנת 2010. 

לקריאת דוח מצב הטבע 2016

לקריאת הנספח הטכני 2016

 

 

הדוח השני: דוח מצב הטבע בים התיכון, 2013

דוח זה הופק בתום שנת הפעילות הראשונה בתחום הים התיכון במארג, בריכוזו של ד"ר אביעד שיינין. הדוח מספק, לראשונה, סקירה רחבה ומקיפה על הידע הקיים ולא פחות חשוב - על הידע החסר בכל הקשור למערכת האקולוגית בים התיכון בישראל, 

קבוצות מינים ובתי גידול. הסקירה התבססה על ראיונות עם מומחים רלבנטיים, דוחות, מאמרים ועבודות מחקר.

הדוח עוסק בנושאים הבאים:

  • סקירת רקע על המערכת האקולוגית הימית בים התיכון, כולל התייחסות להשפעה הרבה של פעילות האדם על סביבת הטבע בים
  •  
  • שירותי המערכת האקולוגית בים התיכון – תיאור האופן בו האדם נהנה ממערכת אקולוגית ימית בריאה
  • סקירת הידע הקיים והחסר בחלוקה לקבוצות מינים שונות ובחלוקה לבתי גידול
  • דוגמאות לדרכי ניטור אפשריות של המערכת האקולוגית בים התיכון

לקריאת דוח מצב הטבע בים התיכון

 

 

 

הדוח הראשון: מצב הטבע 2010דוח מצב הטבע 2010

המהדורה הראשונה נכתבה ע"י ד"ר תמר אחירון – פרומקין וישראל טאובר (חבר במינהלת המארג מטעם קק"ל עד שנת 2011) ופורסמה במרץ 2011.
מלבד המטרה לשמש ככלי תומך למקבלי החלטות הייתה למהדורה זו מטרה נוספת: להוות בסיס נתונים מקיף ועדכני לקראת השקת תכניות הניטור.
הדוח, ובו פירוט המצב הנוכחי ומגמות במערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי של ישראל, נועד לשמש קנה מידה להשוואה לנתונים העתידים להיאסף במסגרת תכניות הניטור.
בדוח זה הובאה לראשונה תמונת מצב כוללת של המרכיבים העיקריים במגוון הביולוגי בשטחים הפתוחים בישראל ושל האיומים על המגוון הזה. מלבד המטרות שפורטו לעיל, הפקת הדוח מהווה גם תמיכה במיפוי פערים בידע עדכני ובמחקר.
המקורות לדוח הם נתונים קיימים שעד כה לא ראו אור בצורה מרוכזת וכן הערכות של מומחים וניתוחים מרחביים חדשים.

 

 

 

 

 

הדוחות הבאים

המארג יפיק באופן תקופתי מהדורות נוספות של הדוח, בהן ישולבו נתונים חדשים שיתקבלו מתכניות הניטור (יבשתי וימי), תחנות ה-LTER והתכנית לשירותי מערכת אקולוגית.

 

דוגמה להמחשה: זיהוי אזורים חשובים לשימור, ניתוח מרחבי מתוך דוח מצב הטבע

דוגמה זו ממחישה כיצד שילוב נתונים שנאספו ממקורות שונים מגובש לכדי תובנות חדשות, שלא היה ניתן להגיע אליהן רק ע"י בחינת כל מקור ידע בפני עצמו.
בניתוח זה שולבו נתונים גאוגרפיים בתהליך של "הרבדה" – מפות הכוללות סוגי מידע שונים מונחות זו על גבי זו כדי לגלות אזורי חפיפה בין הנתונים שבכל מפה.

כך בוצע מיפוי של תפוצת 118 מיני חולייתנים יבשתיים הנתונים בסכנת הכחדה בהסתמך על מיפויים של הזנים השונים. המיפוי הביא לזיהוי "אזורים חמים" בהם יש ריכוז גבוה של מינים בסכנה, מוגנים ולא מוגנים. אל מיפוי זה צורפו נתונים אודות השטחים הפתוחים בישראל )שמורות טבע, גנים לאומיים ושטחי יערות מוגנים).

התוצאה של שילוב נתונים זה היא זיהוי אזורי פער - האזורים החמים שאינם מוגנים (אינם בשטחים המוגנים של שמורות וגנים לאומיים). אזורים כאלה זוהו למשל בעמק יזרעאל ובגלבוע, בסביבות בית שמש ובחבל הבשור.

במפות אלה ניתן גם לזהות צירים בעלי עושר מינים גבוה, העשויים להוות נתיב מקשר בין איזורים שחשיבותם לשימור גבוה. כך למשל אופיין עמק יזרעאל, שהוא בעיקר איזור חקלאי, כאיזור מפתח להישרדותם של לפחות חמישה מבין 20 מיני החולייתנים בסכנה השוכנים באיזור. הוא מקשר בין שטחי תפוצתם המקוטעים של מינים אלה ויש בו כתמים אחדים של בית גידול לח, המקשרים בין אזורים חיוניים לקיום האוכלוסיות של מינים אלה בעמק הירדן, בגליל, ברמות מנשה ובכרמל. זוהתה גם חשיבותו של אזור חבל הבשור, בשל היותו איזור מעבר בין ספר המדבר לבין הנגב המערבי  .

מכאן ניתן לראות כי ניתוח מסוג זה שימושי עבור החלטות של ניהול מערכות אקולוגיות ותכנון שימושי קרקע שנועדו למצות תועלות עבור האדם אך בפגיעה מינימאלית במגוון הביולוגי.