חקלאות ימית

מינים תרבותיים ומיני בר המשמשים למזון המיועד לצריכת אדם שהתקבל באופן בר-קיימא.
הגידול המתמיד באוכלוסייה האנושית מאלץ אותנו להסתמך יותר ויותר על שיטות חדשות ומשופרות לגידול מזון ביבשה ובים. חקלאות ימית היא תפוקה מסחרית של דגים הגדלים בחוות ימיות ולאורך החופים. חקלאות ימית בת קיימא נותנת מענה לצורכי הספקת המזון באמצעות שיטות שניתן לקיים אותן לאורך זמן. הדבר כולל מניעת פגיעה באיכות המים של חוות הגידול הימיות וכן הזנה וחידוש של מיני הגידול בלא להסתמך אך ורק על אוכלוסיות בר. שיטות מסוימות של חקלאות ימית, אף שאינן פוגעות בתפוקות עתידיות, עלולות להשפיע על השגת מטרות אחרות עקב הרס בתי הגידול. גורמים אלה אינם משפיעים על הקיימות של החקלאות הימית, אך השפעתם על קיימותם של מטרות אחרות נתפסת כלחצים לעניין הערכת מטרות כאלה.
ציון
17
מגמה
+
8
%
הסבר מפורט על הציון

מטרת המשנה של החקלאות הימית מבוססת על ההנחה שהיעדים שהוגדרו על ידי משרד החקלאות לשנת 2020 הינם ברי השגה. ציון גבוה עשוי להצביע על כך שהתפוקה בת הקיימא קרובה לכמות המרבית שניתן להגיע אליה באמצעות דיג וחוות גידול, בהסתמך על הפוטנציאל שלה. ציון נמוך עשוי להצביע על אחד מהשניים: תפוקת הדיג מתקבלת באופן שאינו בר קיימא או שהאזורים אינם מצליחים לממש את מלוא הפוטנציאל התפוקה של דגים ושל מינים ימיים נוספים בטריטוריות החוף שלהם. 

הציון הנוכחי מעיד על כך שישראל נמצאת באופן מובהק מתחת לערכי היעד שלנו. איננו מגדלים מספיק דגים, ובכך שכיום מגדלים מיני דגים טורפים הנסמכים על שלל דיג אנחנו מסכנים את קיימות הענף.

מקור הדגים למאכל בישראל:   ‫  16% ברכות דגים‬    3%   דייג    3%   ‫חקלאות ימית‬    78% יבוא  היעד של משרד החקלאות    2,347 טון ב-2013, יעד 12,000 בשנת 2024