בחוף הים התיכון של ישראל מצויים שני בתי גידול המגנים על החוף: חוף חולי רחב ובית הגידול הסלעי המשמש שובר גלים טבעי. שווי ההגנה מפני סערות המסופקת על ידי בתי גידול חופיים בעולם הנה מיליארדי דולרים מדי שנה.
מטרת ההגנה החופית כוללת השוואה של ההיקף של החוף החולי הרחב אשר מגן על קו החוף מפני הצפה וסחיפה ביחס למצבו בשנת 1970, שש שנים לאחר שחוק הכרייה נכנס לתוקף ולפני מרבית הבנייה בקו החוף. אין מידע זמין על בריאות בתי הגידול הסלעיים, ולכן הם לא נכלל בהערכה.
הציון 100 מצביע על כך שבית הגידול של החוף החולי עדיין באותו ההיקף או שהוא שוקם למצב שבו היו ב-1970. כל ציון הנמוך מ-100 מצביע על כך שחלה הידרדרות בהיקף בית גידול זה מאז אותה תקופה, ואילו ציונים נמוכים יותר מצביעים על הידרדרות משמעותית יותר.
הציון הנוכחי מצביע על כך שאף שבמקומות רבים בתי גידול אלה נותרים בריאים ושלמים, חלו ירידת היקף והגרעה של החוף החולי בהשוואה למצבו בתקופת הייחוס של תחילת שנות השמונים.
