בתי גידול

בתי גידול ימיים המקיימים מספר רב של מינים ביולוגיים ממלאים תפקיד חשוב בהספקת מזון ובבריאות האקולוגית והכלכלית של האזור.
הישרדותם של מינים ימיים תלויה בבתי הגידול. בתי הגידול הסלעיים בחוף הישראלי של הים התיכון הינם מגוונים ביותר, ויש להערכת מצבם חשיבות עליונה, מבחינת שימור המינים הימיים והסביבה הימית כולה. מטרת המשנה 'בתי גידול' מהווה מדד למצב השימור של בתי גידול. הערכתה על פי ההיקף או המצב הנוכחי של בית הגידול בהשוואה למצב הבריאות שלו בשנות השבעים של המאה העשרים. בים התיכון הישראלי קיימים חופים חוליים ובתי גידול של הקרקעית הרכה באזורים עמוקים יותר (תת כרית) וכן בתי גידול סלעיים חופיים וטבועים. קיימות גם עדויות לבית גידול של עשב ים. אין מידע זמין על מצב בתי הגידול הסלעיים ועשב הים ולכן לא נכללו בהערכה.
ציון
51
מגמה
+
5
%
הסבר מפורט על הציון

נקודת הייחוס לגבי מצב בית הגידול החולי התומכים במגוון מינים ביולוגיים היא המצב שגודל שטחיהם שווים או גדולים בהשוואה לאלה ב-1970, שש שנים לאחר שחוק הכרייה נכנס לתוקף ולפני מרבית הבנייה בקו החוף. לגבי הקרקעית הרכה, אנו יוצאים מנקודת הנחה שההפרעה הישירה והמשמעותית ביותר נגרמת כתוצאה מפעילות ספינות המכמורת הגוררות כבלי ברזל על הקרקעית. היעד לבית הגידול של הקרקעית הרכה, לפיכך, הוא  היעדר הפרעה לקרקעית הרכה. מתוך כך נלקחה פעילות ספינות המכמורת כמדד עקיף למצב הקרקעית הרכה בשטח הדיג הפוטנציאלי של ספינות המכמורת.
הציון הנוכחי מציין כי  מצבם של בתי הגידול עבורם קיימת הערכה הידרדר במשך הזמן. הידרדרות מתמשכת בעתיד עלולה לערער את הציון של כלל המגוון הביולוגי ולהשפיע לרעה של היבטים רבים נוספים של בריאות הים.
אין כל ספק, כי מצב בתי הגידול של הקרקעית הרכה רחוק מהיעדים אליהם אנו שואפים וכי כיום הם מתמודדים עם לחצים קשים. בנוגע לבית הגידול של החוף החולי, כיוון שלא ניתן להחזיר את הים לתנאים ששררו בעידן שקדם לאנושות ולתעשייה, נקודת הייחוס להיקף של בית גידול זה נקבעה כשנת 1970 – מטרה הניתנת להשגה. השינויים שחלו מאז אותה תקופה הנם משמעותיים, אך אינם כה דרמטיים בהשוואה לתנאים ששררו לפני מאות שנים.
10% מקו החוף הוא חוף סלעי עשיר מאוד במיני בעלי חיים ואצות ביחס לחוף החולי