מדד בריאות הים לישראל

התאמת Ocean Health Index לים התיכון

 

סביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון של שירותים לאדם היום ובעתיד.  המדד העולמי של בריאות הים בוחן את היכולת של הים לממש עשר מטרות החשובות לציבור: אספקת מזון, אפשרויות דיג עממי, מוצרי טבע, אגירת פחמן, הגנה חופית, פרנסה וכלכלה חופית, תיירות ופנאי, שמירה על מורשת המקום, מים נקיים ומגוון ביולוגי. המדד הוא כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים והוא יכול להדגים את ההשפעות של שינויים במדיניות, כגון הגדלת שטחי השמורות הימיות או ניהול הדיג, על בריאות הים.

המדד העולמי פותח על ידי NCEAS  - National Center for Ecological Analysis and Synthesis, University of California. המארג השלים את ההתאמה של מדד בריאות הים העולמי לים התיכון שבישראל תוך עבודה צמודה עם NCEAS, ועל ידי שיתוף חוקרים, מקבלי החלטות ובעלי עניין קבע יעדים מקומיים למרכיבי המדד. זוהי הפעם הראשונה שבה חושב מדד כזה שלא על ידי מפתחיו.

 

שושנת המטרות של מדד בריאות הים לישראל

 

 
חישוב הציון של כל מטרה ממורכב משני חלקים שקולים: הסטטוס הנוכחי ותחזית קצרת טווח. הסטטוס מתייחס למצבנו כיום ביחס ליעד. לעומתו, התחזית מסתמכת על המגמה בחמש השנים האחרונות, וכן על הערכת ההפרש בין הלחצים הקיימים על השירותים שמספק הים לבין מקורות החוסן.

 

קטגוריות הלחצים הן: זיהומי ים, הרס בתי גידול, לחצי דיג, מינים פולשים, שינוי האקלים ולחצים חברתיים. לעומתם ניצבים מקורות החוסן: רגולציה (למשל אמנות בין-לאומיות שישראל מחויבת להן), ושלמות (integrity) חברתית ואקולוגית. עבור כל תועלת מוערכים בנפרד הלחצים ומקורות החוסן השונים.
 
הציון המתקבל עבור כל מטרה הוא בין 0 ל-100. ציון גבוה מעיד על קִרבה ליעדים ועל תחזית אופטימית לעתיד הקרוב, ואילו ציון נמוך מעיד על ההפך. ניצול יתר של המשאב וגם תת-ניצול שלו יתבטאו בציון נמוך.
החישוב של הציון הכולל  נערך בהנחה שלכל מטרה חשיבות שווה ומשקל שווה בשקלול הציונים (כל תת-מטרה קיבל מחצית מהמשקל). הנחה זו משמעותית בהשפעתה על הציון הסופי, אך נלקחה בהיעדר מדיניות רשמית אחרת.
 

מים נקיים (97)

כיצד חושב המצב? מידת ניקיון הים כתלות בזיהומו על ידי פסולת, חומרי הזנה (נוטריאנטים), גורמי תחלואה ומתכות כבדות.

יעד: חופים נקיים מאשפה לפחות 70% מהזמן ומים נקיים ממזהמים.

 

מוצרי טבע (62)

כיצד חושב המצב? מידת הצריכה והקיימות של תהליך הפקתם של מוצרים ימיים שאינם מזון. בישראל המוצר העיקרי הוא מים מותפלים.

יעד: הפקת 750 מיליון מטר קוב מים מותפלים באופן בר קיימא עד לשנת 2020.

 

שמירה על מורשת המקום (45)

נחלק לשתי מטרות משנה:

שימור מיני דגל (63)

כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים שהם בעלי ערך רגשי ותרבותי (יונקים ימיים, צבי ים, כרישים, בטאים, כפן גושמני ודקרים), על פי קטגוריות הרשימה האדומה של ה-IUCN.

יעד: הוצאת מיני הדגל הימיים של ישראל מחוץ לסכנת הכחדה.

שימור מקומות מיוחדים (28)

כיצד חושב המצב? בחינה של מידת ההגנה על מקומות בעלי ערך תרבותי, רגשי ואסתטי: מספר השמורות המוכרזות ביחס למוצעות, מידת החשיפה של אתרים ארכיאולוגיים לפגיעה בידי מכמורתנים ומידת ההצלחה במאבקים סביבתיים.

יעדים: הכרזה על 10% מהמים הטריטוריאליים של ישראל כשטחים ימיים מוגנים על פי חוק עד 2020, בהתאם להתחייבות ישראל באמנת ברצלונה. בנוסף, הגנה על האתרים הארכיאולוגיים הימיים והחופיים בישראל מרגע גילויים מפני פעילות גריפה והסרת איומי בנייה ופיתוח בחופים עליהם יש מאבקים ציבוריים.

 

הגנה חופית- החוף החולי (77)

יעד:  שחזור של החוף החולי לשטח כפי שהיה בשנת 1970, שש שנים לאחר שחוק הכרייה נכנס לתוקף, ולפני מרבית הבנייה בקו החוף.

כיצד חושב המצב? מידת ההגנה שמקבל עורף החוף על ידי בתי גידול טבעיים של דיונות החוף מפני סערות והצפות.

 

מגוון ביולוגי: שימור המינים הימיים ובתי הגידול (75)

מינים ימיים (90)

כיצד חושב המצב? מידת השימור של מינים ימיים שקיים עליהם מידע, על פי קטגוריות הרשימה האדומה של ה-IUCN.

יעד: הוצאת כלל המינים הימיים מחוץ לסכנת הכחדה.

בתי גידול: הקרקעית הרכה והחוף החולי (61)

הקרקעית הרכה:

כיצד חושב המצב? מידת הפגיעה בקרקעית, בין היתר בחינת השטח ש"נחרש" על ידי מכמורתנים ביחס לשטח הפוטנציאלי לדיג מכמורתנים.

יעד: העדר הפרעה של מכמורתנים לקרקעית הרכה.

החוף החולי: יעדיו מפורטים בסעיף "הגנה חופית".

 

אספקת מזון (13)

נחלק לשני יעדי משנה: חקלאות ימית ודיג, וערכם היחסי בציון נקבע על פי היחס בין תנובת החקלאות הימית לשלל הדיג. נכון ל-2012 יחס זה עומד על כ- 0.5.

חקלאות ימית (15)

כיצד חושב המצב? בהתאם לעד כמה התהליך הוא בר קיימא: בחינת התנובה ביחס ליעד ולקיימות של תהליך הגידול (מקור הדגיגים, צורת גידולם, מה מקור המזון שהם אוכלים).

יעד: גידול מעל 8000 טון דגים בים על פי היעדים לשנת 2020, תוך בחינת הקיימות של תהליך הגידול.

דיג (12)

כיצד חושב המצב? בחינת קיימות הדיג על סמך נתוני שלל הדיג ומודלים כמפורט ב - Halpern, 2013*.

יעד:. דיג מירבי של שלל מבלי לפגוע בשלל הדיג העתידי.

 

אפשרויות דיג עממי (25)

כיצד חושב המצב? בחינה של קיימות אוכלוסיות הדגים החופיים כפי שמתבטא בשלל לאורך השנים, בשיטות המפורטות ב-Elfes et al., 2014**.

יעד: דגה במצב שמאפשר דיג לצריכה עצמית או למסחר מקומי.

 

תיירות ובילוי (64)

כיצד חושב המצב? על ידי השוואה של מספר החדרים, התפוסה ביחס ליעדים ולקיימות התיירות בישראל.

תיירות בערי החוף

יעד: פיתוח ליעדי התיירות המקומיים לשנת 2020 ולתפוסה מקסימאלית של בתי המלון בערי החוף (נתניה, הרצלייה, בת ים, תל אביב). ולמספר מבקרים מירבי בשמורות וגנים לאומיים חופיים (אכזיב, דור-הבונים, קיסריה, בית ינאי, אפולוניה ואשקלון).

תיירות בשמורות וגנים לאומיים חופיים

יעד: מספר מבקרים מירבי בכל אחד מהאתרים: אכזיב, דור-הבונים, קיסריה, בית ינאי, אפולוניה ואשקלון.

הנאה צרופה/שאול פיגנבוים

פרנסה וכלכלה חופית (100)

שמירה על משרות חופיות ותלויות חוף ועל כלכלה חופית יצרנית. נחלק לשני יעדי משנה: פרנסה וכלכלה חופית.

פרנסה (100)

יעד: שמירה על מספר המשרות תלויות הים והחופיות וצמיחה של השכר ממשרות אלה (תיירות, דיג, מדגה) יחד עם השכר במשק.

כלכלה (100)

יעד: השוואה עתית (temporal) נעה של ההכנסה מהענפים הימיים כך שתנוע יחד עם תשואה מכל הסקטורים הכלכליים מדי שנה.

 

קיבוע פחמן: הוסר מהמדד

מדידת אגירת הפחמן על ידי מערכות טבעיות – עשב ים, מנגרובים וביצות של גאות ושפל למאה שנה ויותר. הוסכם להסיר אותו מכיוון שאין בים התיכון בישראל אגירת פחמן משמעותית במערכות אקולוגיות.

 

*Halpern, B. (2013). Ocean Health Index Supplementary Methods 2013 https://www.nceas.ucsb.edu/~jstewart/Halpern_etal_SuppInfo_Global2013.pdf

** Elfes, C. T., Longo, C., Halpern, B. S., Hardy, D., Scarborough, C., Best, B. D., … Dutra, G. F. (2014). A Regional-Scale Ocean Health Index for Brazil. PLoS ONE9(4), e92589. doi:10.1371/journal.pone.0092589

 
Halpern, B. S., Longo, C., Hardy, D., Mcleod, K. L., Samhouri, J. F., Katona, S. K., … Martin, K. S. (2012). An index to assess the health and benefits of the global ocean. Nature, 488(7413), 615–620. doi:10.1038/nature11397
 
 
 

תחרות "לב, ים"

לכבוד השקת מדד בריאות הים לישראל ערכנו תחרות צילומים בנושא הקשר בין האדם לים. לתחרות נשלחו כ - 90 תמונות שמציגות את היחסים בין האדם לים, על גווניהם החיוביים והשליליים. במקום הראשון זכה הצילום "On the beach" של עודד דקל, במקום השני "דג לוואי" של שבי רוטמן, ובמקום השלישי "דייג בודד" של ליאת יבנה ריפ. על הזוכים הכרזנו במעמד ההשקה, בכנס האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בספטמבר 2014.

את אלבום התמונות המלא מהתחרות תוכלו לראות כאן.

 

מקום ראשון בתחרות לב ים: On the beach/עודד דקל       מקום שני בתחרות לב ים: דג לוואי/שבי רוטמן        מקום שלישי בתחרות לב ים: דייג בודד/ליאת יבנה ריפ